פרשני:בבלי:יומא עט א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יומא עט א

חברותא

בעי רב פפא:  ככותבת שאמרו חכמים למדוד את שיעור אכילה ביום הכיפורים - בגרעינתה, יחד עם הגרעין, או בלא גרעינתה?
וכמו כן, בשיעור של עצם המת, המטמאה טומאת מת, בעי רב אשי שאלה דומה:
זה ששנינו שעצם המת מטמאת כאשר יש בה שיעור כשעורה - האם המדובר הוא בשעורה בקליפתה, או שעורה בלא קליפתה?
וכן יש להסתפק אם המדובר הוא בשעורה לחה או ביבשה?
ומבארת הגמרא:
רב אשי לא מבעיא ליה הא דרב פפא ביחס לכותבת ביום הכיפורים, לפי ש"כותבת הגסה" איתמר במשנתנו. ומשמע כל כמה דגסה, שיותר גדולה הכתובת, זהו שיעורה, ולכן יש לכלול בה גם את גרעינתה, שבכך היא "גסה" יותר.
ואילו רב פפא לא מבעיא ליה הא דרב אשי שהסתפק בשיעור עצם כשעורה, היות ושעורה לחה - "שבולת" מיקרי, ורק יבשה נקראת שעורה.
וכמו כן שעורה שלא בקליפתה - "אושלא" מיקרי, ולא שעורה.
אמר רבה אמר רב יהודה: כותבת הגסה שאמרו - היא יתירה מכביצה.
וקים להו לרבנן, דבהכי - מיתבא דעתיה, מתיישבת דעתו של האדם מהעינוי, ואילו בציר בפחות מהכי - לא מיתבא דעתיה. ולכן לא נאמר כאן שיעור אכילה רגיל שהוא בכזית אלא שיעור המונע עינוי.
מיתיבי על רב יהודה מהמשנה במסכת סוכה:
דתנן: מעשה שאירע בחג הסוכות והביאו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, וכן מעשה שאירע בחג הסוכות, שהביאו לרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים.
ובשני המקרים אמרו: העלום לסוכה!
ותני עלה, על משנה זו בברייתא: לא מפני שהלכה כך שחייבים לאוכלם בסוכה עשו כן. אלא רק לפי שרצו להחמיר על עצמן לאוכלם בסוכה.
וממשיכה שם המשנה: וכשנתנו לו לרבי צדוק פת אוכל שהוא פחות מכביצה, היה נוהג בו שלש קולות:
א. לא היה נוטל ידיו אלא נטלו במפה.
ב. ואכלו חוץ לסוכה.
ד. ולא בירך אחריו ברכת המזון על אף שהיה בו כזית.

דרשני המקוצר