ר' שבתי אטון (הראשון)

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב שבתי אטון (Shabtai Etun) (שבת ויום טוב של שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של שס, וראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה

נולד להוריו ר' בן ציון אטון (הראשון) ואסטרייא [Astrea] ביום שבת החל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בארץ ישראל - עיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד‏^[1]. אביו ר' בן-ציון אטון‏^[2] מישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק ראש ישיבת מרכז הרב.

נשא לאשה את קלרה בתו של ר' יוסף שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית וזכה להיות גיסו של הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.

היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה‏^[3].

היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו‏^[4].

בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה חנה ברטה לבית חדד.

ר' שבתי אטון (השני)

ר' שבתי אטון (השני) יליד ירושלים תושב ארץ ישראל בן ר' בן ציון אטון (השני) הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות לתורה.

ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)

הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי דוד ניטו מחבר ספר הכוזרי השני ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים בלונדון ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר בלונדון ביום ז' שבט ה'תפ"ח (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל בליוורנו.

ישיבת ראשית חכמה (השניה)

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים‏^[5], ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים‏^[6], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן ציון אטון (השני), עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה בירושלים‏^[7].

מחותנו הינו: ר' יעקב עטייה רב העיר בת ים, ושאר בשרו ר' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים‏^[8].

נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים‏^[9].

נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

אחרי פטירתו הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו: "ונפשו קשורה בנפשו."

גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מירושלים, נין לקדוש השם מכובד הנצי"ב מוולוז'ין.

מתלמידיו

• ר' בן ציון אטון (השני) (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת ראשית חכמה, מחבר הספר מאבני המקום (השני) (אסופה בחשיבות עיר הקודש ירושלים, נדפס ירושלים, חודש ניסן ה'תשע"ו).
• עקיבא אטון (בנו) ממקימי תנועת ש"ס יחד עם עמיתו השר אריה דרעי, ומבעלי עיתון הדרך.
• שלמה חנניה (חתנו) ראש בית מדרש לרבנים עליות בית חנניה מירושלים ובית המדרש שערי נסים ברחוב שאול המלך בירושלים.
• דוד אטון (אחיו הצעיר) מירושלים.
• בן-ציון מוצפי - ראש ישיבת בני ציון.
• נתן משה לוי מירושלים יליד צפת.
• שמעון זיאת (חתנו), משגיח בישיבת ראשית חכמה.
• ראובן שרהבני-שראבני, ר"מ בישיבת יקירי ירושלים, גיסו (נפטר בג' באייר ה'תשע"ז).‏^[10].

כתביו

• ערך את כתב העת התורני משואות - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה מאברכי פורת יוסף.
• רוח חכמה - ליקוט על התנ"ך, הש"ס וסדר התפילה.(נדפס ירושלים ה'תשע"א, קיים במאגר אוצר החכמה).
• ראשית דעת - לאחר פטירתו יצאו לאור משיחותיו (נדפס בירושלים על ידי ישיבת ראשית חוכמה בי"ב בשבט ה'תשס"ט).

קישורים חיצוניים

• קוים לדמותו של הרב שבתי אטון מאת הרב בן-ציון מוצפי.
• משואות - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה בעריכתו, באתר היברו בוקס.

לקריאה נוספת

• רזא דשבתי (אטון).
• ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
• חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.

הערות שוליים