פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב – נעילת הסנדל ליולדת וחולה
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "חיה מותרת לנעול כל ל' יום, מפני שהצינה קשה לה".
והוסיף הש"ך (ס"ק א) ע"פ דברי השו"ע (או"ח סי' תריד סע' ג) שהוא הדין חולה שאין בו סכנה ומי שיש לו מכה ברגלו שמותרים לנעול סנדל.
נעילת נעלי עור לחיה בימינו
כתב הנטעי גבריאל[1] (הלכות יום הכיפורים פרק מז סע' יא) לגבי יום הכיפורים: "שבזמנינו שיש נעלי גומי, החיה אסורה בנעלי עור", וייתכן שלדעתו הוא הדין יהיה גם בימי אבלותה. וכ"פ הפני ברוך (עמ' קעב הערה ב) ע"פ הגרש"ז אוירבך.[2]
אך החזו"ע (אבלות ח"ב, נעילת הסנדל הערה ד, עמ' קעה) כתב שיש להקל אף בימינו ליולדת ולחולה שאין בו סכנה ללכת בנעלי עור, אף שיש להם נעליים נוחות שאינן מעור, משום שאין לנו לגזור גזירות חדשות לאחר חתימת הש"ס.[3]
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
אודות הספר - ראה הערה 224.
- ↑
עיין בהערה הבאה.
- ↑
ועיין בחזו"ע (שם) שכתב שבספר "שלמי מועד" (עמ' עז) הביא בשם הגרש"ז אוירבך להקל גם כן, מטעם זה, שחכמים לא גזרו כלל על יולדת וחולה. ויהי לפלא בעיני שבספר "פני ברוך" (עמ' קעב, הע' ח) כתב ששמע בשם הגרש"ז אוירבך ההפך, שאם נעלי גומי לא מזיקים להם – אסורים בנעלי עור. וצ"ע.