פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצ ו
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו – סירוק שיער וחפיפתו
- האם מותר להסתרק בימי אבלותו: (ב"י, ש"ך ס"ק ג, שער הציון סי' תקנא ס"ק כח)
רש"י (מובא ברי"ו) ור"י (מובא במרדכי מו"ק תתקי"ז) – מותר להסתרק אף בתוך שבעה.
סמ"ק (מצווה צז) – אסור להסתרק בתוך שבעה, "וסורק ראשו במסרק לאחר שבעה ימים".
או"ז (הובא בהגהות הסמ"ק מצווה צז הגהה ז) – לאישה מותר להסתרק לאחר שבעה (שמותר לה להסתפר אחר שבעה), ולאיש אסור להסתרק כל שלושים.
ר"ש משנץ (מובא או"ז ח"ב סי' תמו, במרדכי ובהגה"מ) – אסור להסתרק כל שלושים יום.
- הכרעה: השו"ע פסק כרש"י: "לסרוק [ראשו] במסרק - מותר, אפילו תוך שבעה".
- וכ"פ המשנ"ב: "באמת אין להחמיר בזה כלל, דאפילו באבלות נקטו האחרונים בזה להקל". וכ"פ החזו"ע (ח"ב הל' ג עמ' רצב).
חפיפת השיער
- האם מותר לאבל לחוף שיער ראשו: (דר"מ ס"ק ה*, דר"מ ס"ק ו)
תוספות (ברכות טז ע"ב ד"ה איסטניס) ומרדכי (מו"ק רמז תתקיז) – אסור כל שבעה, אך "אי אית ליה ערבוביא ברישיה - שרי אפי' תוך שבעה".
(ר"י במקום אחד (הובא במרדכי מו"ק רמז תתמ)) – "לאחר שבעה - מותר בכל אלו, אף על פי שנעשה לתענוג".
(ר"י במקום אחר (הובא במרדכי מו"ק רמז תתקיז)) – "מותר לחוף ראשו אפילו בתוך שבעה".[1]
ר"ש משנץ (הובא באו"ז ח"ב סי' תמו, ובהגה"מ הל' אבל פ"ה א) – אסור לחפוף ל' יום, משום שאסור להסתרק (לשיטתו).
- הכרעה: מדברי השו"ע (סי' שפא סע' א-ג) משמע שסבר כדעת התוס' וסיעתו שהאיסור הוא רק בשבעה.
- והדר"מ כתב: "והמנהג שלא לחוף אף על פי שנוהגין לסרוק. ואפשר הטעם משום איסור רחיצה נהגו גם איסור בחפיפה". ועוד כתב הרמ"א (סי' שפא סע' א): "נהגו האידנא לאסור כל רחיצה כל ל' יום; ואפילו לחוף הראש אסור".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
ובכדי ליישב את דברי ר"י, אולי ניתן לומר, שסבר שחפיפה לתענוג אסורה בתוך שבעה, וחפיפה שאינה לתענוג (כגון לצורך נקיון וכדומה) מותרת אפילו בתוך שבעה.