פרשני:אגרות הראיה: אגרת שכד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:35, 12 באפריל 2021 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

שכד 

ב"ה, לכ' החכם המפורסם מר א' בן-יהודה. אתכבד להשיבו על שאלתו כפי יכלתי פה, שהנני מחוסר ספרים. בס' האחרונים נמצא השימוש במלת "הכשר" למובן תעודה לעניןאו"ה בחיי אדם ה' פסח, כלל קכ"ז, סעיף ג', בלשון כתב הכשר, ובשערי תשובה או"ח סי' תס"ע סקט"ו הובאו דבריו, ומעוד ספר, ושם כאַוב ג"כ המלה "הכשר" בלא סמיכת מלת "כתב" על מובן הנ"ל. כמדומה לי שימצא כ' לשונות "הכשר" "הכשרים" לשימוש תעודות הנ"ל בשו"תמוהר"יענזל, ובשו"ת תורת חסד להרב מלובלין, ובספר קטן פרי עץ הדר, דף 363 תשובות מהג"ר שלמה קלוגיר ועוד רבני הדור ההוא, ובשו"ת זכר יהוסףלהגר"י זכרי' משאוויל, כולם בענין האתרוגים המורכבים, ובס' עטור סופרים חלק שני, שנדפס ממני בשנת תרמ"ח-ט ג"כ בענין זה. כמובן השו"ת הם בחלק או"ח ואינם תחת ידי לציין המקומות בדיוק. והשימוש במלה "הכשר" לריבית הנלקחת ע"פ דרך היתר, כמדומה שנמצאת למכביר בשו"ת הספרדים, ואינם ת"י כעת. יראה נא כ' במבי"ט, מוהרי"ט, כנסת הגדולה, ברכי יוסף, רשד"ם, וכיו"ב, בה' ריבית והלכות צדקה, אם זכרוני לא יטעני דומה אני שימצא מלה זו להוראה הנדרשת איזה פעמים. מסיבות צדדיות נתאחרה תשובתי, ואת כ' הסליחה. ברגשי כבוד, הק' אברהם יצחק ה"ק ט"ז מנ"א תרעי"ן, רחובות ת"ו.