מצוה שעשייתה גמר חיובה

מצוה שבעשייתה מתקיימת כל המצוה ואין אחר עשייתה ציווי אחר.

כל מצוה שיש אחר עשייתה ציווי אחר, אינו מברך אלא בשעה שעושה את הציווי האחרון. כיצד? העושה סוכה, לולב, שופר, ציצית, תפילין או מזוזה - אינו מברך בשעת עשייתם, מפני שיש אחר עשייתם ציווי אחר, אבל העושה מעקה - מברך בשעת העשייה, שכן בעשיית המעקה מתקיימת כל המצוה, ואין אחר העשייה ציווי אחר.