יש ברירה

דבר שאינו מבורר עכשיו ומתברר אחר כך, האם אנו אומרים שהוברר הדבר למפרע, או שאין אנו אומרים כן.

לדוגמא: מי שהיו לו שתי נשים ששמותיהן שווים, ואמר לסופר שיכתוב גט לשם איזו מהנשים שירצה לגרש. לדעת הסוברים ש"יש ברירה", יכול הבעל לגרש בגט זה איזו מן הנשים שירצה, שכן אנו אומרים שהוברר למפרע שהגט נכתב לשם זו שגירש; ולדעת הסוברים ש"אין ברירה", אין הבעל יכול לגרש על ידי גט זה אף אחת מנשותיו, שכן בשעת כתיבת הגט לא היה מבורר איזו מהן ירצה לגרש, ולא נכתב הגט לשמה.