הר סיני

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:52, 19 בפברואר 2009 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הר סיני''' הוא מוקד ההתרחשות המרשימה של עם ישראל בצאתו ממצרים. בחודש השלישי לצאת ישראת ממצרים הם ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר סיני הוא מוקד ההתרחשות המרשימה של עם ישראל בצאתו ממצרים. בחודש השלישי לצאת ישראת ממצרים הם הגיעו למדבר סיני והמתינו למעמד הר סיני בו הם היו אמורים לקבל את לוחות הברית ובהן עשרת הדברות. היכן הוא הר סיני ?

יש"ע שלנו [1] כתב על הדעות מרכזיות שהן:

  • השיטה הדרומית. באזור ההר הגבוה של סיני שיטה זו נאמנת למסורת של ג'בל מוסא, המכונה הר משה או באחד ההרים הסמוכים לו.
  • השיטה הצפונית באזור ג'בל הילאל בחלקו הצפוני של חצי האי סיני.
  • אפשרות שלישית מזהה את הר סיני עם ג'בל סין בישר במערב חצי האי.
  • דעה נוספת, מודרנית, הר-כרכום בנגב המרכזי.

ההר היה מוכר בימי אליהו הנביא המצווה ללכת לשם . ההר מכונה בספר מלכים "עַד הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב" [2]. בהר הוא נוכח לדעת כי לא באש ה' ולא ברעש ה' אלא אחריהם מגיעה הרוח המדברית העדינה בקול דממה דקה.

הר כרכום

הוא אחד האתרים המענינים. סביבו נמצאו מימצאים העשויים ליחס אותם עם האמור במקרא. סביב ההר התגלו ציורי–סלע רבים, חרותות–סלע, עד היום למעלה מ– 40,000 במספר! רובם הגדול חקיקות שונות, מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני.

כמה מהן מעניינות בהקשר לענייננו:

  • "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות.
  • "המטה והנחש" - חרותת של מטה ולידןנחש.
  • "נחש שרף ועקרב" - חרותת של נחשים, עקרבים ודמות גדולה משונה,אולי שרף.
  • "אדם בתפילה" - חרותות רבות של אדם נושא ידיו כלפי מעלה, אולי מתפלל.

סמוך לראש ההר, בגובה של למעלה מ– 840 מ' מעל פני הים, קיימת בהר מערה קטנטנה. אפשר לכנות אותה "נקרה". והרי הכתוב אומר: "ויַֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל–הַצּוּר. וְהָיהָ בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד–עָבְרִי" [3]. אותה נקרה מוזכרת גם על-ידי אליהו הנביא.

  1. הדברים נכתבים לעילוי נשמת סבא משה ליכטנשטיין ז"ל שהלך השבוע לעולמו בן 78 . אוד מוצל מאש מהגולה הדוויה שזכה לראות בנים נכדים ונינים בארץ הקודש. סייע בכתיבת המאמר: ז'אבו ארליך
  2. א' י"ט, ח'
  3. שמות ל"ג,כ"א–כ"ב