הלל המצרי

פרקי תהילים שאומרים בימי שמחה.

ברכת ההלל

למנהג האשכנזים מברכים לפני ההלל "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לקרוא את ההלל", ולאחריו "יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָּאֶה לְזַמֵּר. כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת".

למנהג ע"מ מברכים לפני ההלל "לגמור את ההלל", ולאחריו מברכים רק בימים בהם גומרים את ההלל.

תוכן ההלל

תהילים פרק קי"ג, קי"ד, קט"ו (בימים שאין גומרים בהם את ההלל מדלגים על הפסוקים א' - י"א), קטז (בימים שאין גומרים בהם את ההלל מדלגים על הפסוקים א' - י"א), קי"ז, קי"ח.

כפילת ההלל

בפרק קי"ח כל בפסוקים הראשונים נאמרו בכפילויות לשון:

לכן נהגו לכפול ולומר פעמים גם את הפסוקים הבאים עד הסוף.

חצי הלל

בחלק מן הימים "גומרים את ההלל" ובחלק מדלגים עד כמה חלקים, וזה נקרא "חצי הלל".

הימים שבהם גומרים את ההלל: ב' ימים ראשונים של פסח (בחו"ל, ובארץ רק ביו"ט ראשון), ב' ימים של שבועות (בחו"ל, ובארץ יש רק יו"ט אחד). ט' ימים של חג הסוכות עם שמיני עצרת (בחו"ל, ובארץ יש רק ח' ימים), ח' ימים דחנוכה, והסימן הוא בבט"ח.

הימים שאין גומרים בהם את ההלל: ראש חודש, חול המועד של פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם ביו"ט אחרון של פסח).

הרבנות הראשית תיקנה לומר הלל שלם ביום העצמאות וביום ירושלים.