ניסי חנוכה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:48, 29 במרץ 2009 מאת 192.115.21.126 (שיחה) (←‏ניסים נוספים:)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הניסים לזכרם חוגגים את חג החנוכה: נס פח השמן ונס הנצחון.


הקדמה

הרמב"ם ריש פ"ג מהל' חנוכה מגדיר את הסיבות של חכמי לתקנת ימי החנוכה ודיניהם:

א. הנצחון במלחמה (ומשמעותו):

בית שני כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות. וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר מן מאתים שנים עד החרבן השני".

ב. נס פח השמן:

"וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בכ"ה בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פח אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור".

העיסוק בניתוח הניסים ומשמעותם העסיק הן את חכמי ההלכה והן את בעלי האגדה, הן את בעלי הדרוש והן את בעלי הסוד.

בערך זה נתמקד בנס הראשון - הנצחון במלחמה, היות ולנס פח השמן הוקדש ערך בפני עצמו.

ניסים נוספים:

במהלך התקופה של הנצחון עם היונים בימי החנוכה, ארעו ניסים נוספים, אך דומה שאף אותם ניתן כ'נספחים' לשני הניסים שהוזכרו.

א. ניסים המצטרפים לניצחון במלחמה:

  • יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. לזכרון, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב (רמ"א או"ח סי' עתר סוף סע' ב, ומ"ב שם ס"ק י).

ב. ניסים המצטרפים לנס פח השמן:

  • מציאת הפח - הייתה בדרך נס, שכן היונים טימאו את כל השמנים, והעובדה שנעלם מעיניהם הפח ונתגלה לכהנים, היא נס גדול (עי' מאירי שבת כא: ונימוק"י מהרא"י [בספר הליקוטים] על הרמב"ם, מהדו' ר"ש פרנקל, שם).
  • במגילת תענית מובא שלאחר שטימאו היוונים את ההיכל מצאו שם החשמונאים בדרך נס שמונה קנים טהורים, ומהם הרכיבו את המנורה (מהר"ץ חיות שם).

דברים שצריך להעביר לערכים אחרים

משמעות המילה "חנוכה" היא: חנו כ"ה, כלומר, שביום כ"ה בכסלו חנו זכו למנוחה מאויביהם. בימים אלו עשו את חנוכת בית המקדש, כי טיהרוהו מהטומאה שטימאו אותו היוונים. השם "חנוכה" מכוון גם לחנוכת המזבח ובית המקדש.

זכר לנס פח השמן, מדליקים נרות בשמונת ימי חנוכה. ראה: נר חנוכה.

בתפילת שמונה עשרה בברכת "מודים" ובברכת המזון בברכת "נודה לך", מוסיפים בשמונת ימי החנוכה את נוסח "על הנסים... בימי מתתיהו...". בנוסח "על הנסים" מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי גזירות היוונים.

ראו גם