הרב מרדכי אלון

הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך), מהבולטים שברבני הציונות הדתית, ראש התנועה הרוחנית-חברתית "מבראשית", חבר במועצה להשכלה גבוהה. כיהן כראש ישיבת חורב (תשמ"ו- תשס"ב), כיהן כראש ישיבת הכותל (תשס"ב- תשס"ח) וכיום מעביר שיעורים ומחבר פירוש על חמישה חומשי תורה בביתו.

חייו

הרב אלון למד בצעירותו בישיבת ירושלים לצעירים וכשסיים את הישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת אור עציון. עם הקמת ישיבת קריית שמונה הצטרף עליה והיה בגרעין הייסוד של הישיבה. כבר מגיל צעיר לימד בישיבת קריית שמונה במקביל ללימודיו. לאחר סיום הפרק הלימודי החל הרב אלון לעבוד כמורה למחשבת ישראל בישיבת חורב שבירושלים. בהמשך שימש כמחנך של כיתה י"א (שנת תשמ"ג). ביוני 1987 כשהוא בן 28 בלבד, מונה לתפקיד ראש הישיבה במקומו של הרב שמעון אשר כהן. בתפקיד זה החזיק עד שנת 2002, ובשנה זו עזב את חורב, כדי לכהן כראש ישיבת הכותל.

לפי עדותו דחה פעמים רבות הצעות להשתלב במערכת הפוליטית, באחת הפעמים אף כשר החינוך. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, כשהחלו מגעי איחוד בין המפד"ל למפלגת האיחוד הלאומי (שבראשה עמד אחיו- הרב בני אלון) הוצע לרב אלון תפקיד ראש הסיעה הרשימה המאוחדת. הרב אלון סירב להצעה לאחר שהתלבט באומרו כי השפעתו בפוליטיקה תהיה פחות מועילה מהשפעתו בתחום החינוכי.

במהלך השנים שאף הרב להתמודד על קבלת משרת רבה של העיר תל אביב וכן על משרת הרב הצבאי הראשי, אך לבסוף נבחרו למשרות דמויות אחרות.

הרב אלון חבר במועצה להשכלה גבוהה. הוא החבר היחיד שאין ברשותו תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו. באופן אירוני, הרב אלון אינו זכאי לתעודת בגרות עקב העדר יחידה במחשבת ישראל, אף שבמשך מספר שנים היה שותף בהכנת מבחני הבגרות במקצוע זה.

במהלך שנת התשס"ו הודיע הרב אלון על יציאה לחופשה. הרב אלון הודיע על הפסקת שיעוריו בפרשת שבוע (בבית הכנסת ישורון, באוניברסיטת בר-אילן ובטלוויזיה); דברים אשר הקנו לו את פרסומו הרב בקרב הציבור. כמו כן, מזמן זה, הרב אלון מיעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. על אף יציאתו לחופשה המשיך הרב אלון לשמור על קשר עם "מבראשית" ועם "ישיבת הכותל".

ב-28 בינואר 2007 נפצע קשה בנו של הרב אלון, רפאל, בתאונת דרכים בהתהפכות רכב אך הבריא עם הזמן.

ב-31 בדצמבר 2007 הרב הודיע רשמית על פרישתו מראשות ישיבת הכותל ועל מעבר מרב "דורש" לרב "כותב" והחל לכתוב את פירושו על חמישה חומשי תורה.

הרב מרדכי אלון הוא בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון, ואחיהם של ארי אלון, השופט יוסף (ספי) אלון והרב בנימין אלון.

פרסומו

את פרסומו רכש הרב אלון כמורה לתורה, בעיקר במסגרת שיעורי פרשת השבוע. את שיעוריו הוא העביר בבית הכנסת "ישורון" בירושלים (שיעור שבתקופה זמנית הועבר לבית המדרש של ישיבת חורב), במכון ש"י שבאוניברסיטת בר-אילן, ובערוץ הראשון (בימי שישי); בתקופה מסוימת שודרו השיעורים אף ברדיו בערוץ שבע, ברשת א וברשת מורשת וברדיו קול חי ואף בטלוויזיה ב"ערוץ התכלת" שפעל בשידורי הטלוויזיה בכבלים במשך כמה שנים. חלק משיחותיו על פרשת השבוע שוכתבו ויצאו לאור בסדרת חוברות בשם תכלת מרדכי, ולאחר מכן גם בספרים. על חוברות אלו הוא זכה בפרס הרב מימון לשנת ה'תשס"ב.

מלבד פעילותו בלימוד תורה, הרב אלון מתאפיין בגישתו החברתית לסביבתו. גישתו מאופיינת בהפגנת חיבה, המתבטאת בחיבוק ובנוכחות גבוהה ביותר בלוויות וחתונות. בכך מבטא הרב אלון את חשיבות החיבור האישי, ואת הדילוג על המרחק הנפשי שהיה קיים בין הרב לסביבתו. בהצלחתו של הרב אלון יש ביטוי למעבר מרב המבטא מנהיג המורם מעדתו, לרב אשר מתחבב על סביבתו.

במהלך שנת ה'תשס"ח העביר הרב שיעורים בימי חמישי בלילה, עד לפנות בוקר יום שישי בפרשת השבוע ובנושאי החג המתקרב, ביישוב מגדל שבצפון. המוני אנשים מכל הארץ היו מגיעים במיוחד לשיעור זה שהלך והתעצם מבית כנסת קטן לאמפי בית הספר ביישוב. השיעור היווה הזדמנות להמוני מעריציו המתגעגעים, לראות את פניו ולשמוע את קולו, לאחר תקופה ממושכת שלא האזינו לו.

השקפתו

הרב אלון ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. עיקר מסריו מתייחסים לענייניים בעלי גוון הומניסטי ולצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והורה לתלמידיו ששרתו בצבא באותו זמן לא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי. א