רבי עובדיה ספורנו

‏רבי עֹ‏בַ‏דְיה סְפוֹ‏רנוֹ‏ היה פרשן מקרא, חוקר ורופא. נולד בשנת 1475 בכפר סיסינא ובשנת 1550 מת בעיר בולוניה. בן למשפחה מפורסמת של ר' יעקב ספורנו.

למד תורת ישראל, "חכמת החשבון" ופילוסופיה. ברומא למד רפואה. הוא נחשב בין חכמי העיר. בשנת 1525 עזב את רומא ועבר לרג'ו אמיליה שם למד עם הרמ"ע מפאנו , עד שקבע את מושבו בעיר האוניברסיטאית - בולוניה. בעיר זו יצא שמו למרחקים כמומחה לרפואה.

חיבוריו

המקור: הויקיפדיה העברית

השכלתו הרחבה של רבי עובדיה ספורנו ניכרת היטב בספרים שחיבר. בין חיבוריו:

• ספר דקדוק בעברית - שאותו הקדיש למושל אחת מערי איטליה.
• אור עמים - מתעסק בנושאים פילוסופיים, נכתב כדי שלא תשכח תורה מישראל, ולסתור דעות כוזבות על היהדות, רבי עובדיה תרגם אותו לעברית, והקדישו למלך צרפת.
• פירוש לפרקי אבות.
• ספר שו"ת בהלכה.
• החשוב מבין כל חיבוריו הוא הפירוש שכתב לתורה ולכמה ספרים בתנ"ך, הנקרא בפי כל "ספורנו".

קישורים חיצוניים

• פירוש ספורנו לתורה, באתר דעת