מקודש מחברו

שני דברים, שאחד מהם מקודש יותר, מקדימים אותו לפני הדבר שאינו מקודש כמותו.

לדוגמא: כהן שצריך לזרוק גם דם חטאת וגם דם עולה, יקדים לזרוק את דם החטאת, מפני שדם החטאת מכפר על חטא שחייבים על זדונו כרת (זבחים פט, א).

כמו כן, אם נזרקו דמי שניהם, ויש להקטיר על המזבח את איברי העולה ואת אימורי החטאת, צריך להקדים את הקטרת איברי העולה לפני הקטרת אימורי החטאת, מפני שכל האיברים של העולה נשרפים על האש שעל גבי המזבח (שם).

כמו כן, אם כהן צריך להקריב חטאת ואשם, כלומר: לשחוט את הקרבנות הללו, לזרוק את דמם ולהקטיר את אימוריהם, יקדים את החטאת לאשם, מפני שדמה של החטאת ניתן על ארבע קרנות המזבח, ודם האשם אינו טעון אלא שתי מתנות שהן ארבע למטה מחוט הסיקרא (שם).

בגמרא למדים זאת ממה שנאמר לגבי כהן: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך". כלומר: יש להקדים את הכהן לכל דבר: לפתוח ראשון בקריאת התורה, ולברך ראשון (בברכת הזימון), וליטול מנה יפה ראשון.