רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר
|
|
רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מחבר פירוש מגן אברהם (הנכתב לעיתים בראשי תיבות מג"א או מ"א) על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך. הוא נחשב לאחד מגדולי החכמים בדורו. לספרו הייתה השפעה רבה על ההנהגות הדתיות של היהודים, עד עצם היום הזה. הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל ליקוט של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של רבי חיים בנבנשתי: כנסת הגדולה.
תולדות חייו
נולד בשנת שצ"ז בגומבין שבפולין. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר שהיה גם קרובו. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ודיין בקאליש. מספרים שבתחילה היה רק מלמד נערים עד שבשנת ת"כ הגיע לעירו של [[רבי שבתי כהן] בעל הש"ך, דרש דרשה ובה הקשה קושיה חזקה. אחד מהנערים שלמדו אצלו הביא לפניו את הקושיה והוא תירצה. כשהובאו הדברים לפני הש"ך הרצה לפגוש את התרצן ודיבר איתו ארוכות בדברי תורה ומאז נתפרסם כתלמיד חכם גדול. ובעקבות כך גם נתמנה לדיין בעיר. נפטר בתמ"ג.
ספרו נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, ספרו זכה לשני פירושים והם: "מחצית השקל" לר' שמואל קעלן ו"פרי מגדים" לר' יוסף תאומים מלבוב. רבני פולין פסקו הלכה בכל ענייני אורח חיים על פי ה"מגן אברהם".
המג"א נולד בעיר גומבין (Gombin) בפולין-רוסיה , בשנת 1635 [1] נפטר בג' תשרי בשנת ה' תמ"ג (1683) בעיר "קאליש" . את חיבורו המפורסם "מגן אברהם" הוא חיבר בגיל 30 ןפורסם בשנת 1692 בעיר Dyhernfurth.
"יומם ולילה שקד על לימוד התורה לשם שמים ולא להתפאר, כאשר שב לקאליש התפרנס כמלמד תינוקות ועסק בתורה בקדושה ובטהרה. היה בקי בנגלה ובתורת הנסתר, זכה לגילוי אליהו הנביא, ידע בעל פה את כתבי האר"י וספר הכוונות אך ברוב ענוותנותו כתב כי אין לו עסק בנסתרות. היה הראשון בין רבני אשכנז שהסביר כי הברת האות עי"ן היא בחוזק יותר מהאות אל"ף [2].
איזכור שלמה מולכו
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: דרוש הבהרה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
שלמה מולכו היה בשלב מסויים בעיר צפת והיה תלמידו של רבי יוסף קארו מחבר ה"בית יוסף". הוא מצטט אותו בפירושו בהקשר להלכות ציצית. וכך הוא כתה ב"אורח חיים" - כרך א', י"א , "הלכות ציצית".
(כ"א)... "בראשון ז' כריכות".
(כ"ב) בשני ט',בשלישי י"א והרביעי י"ג שעולים כולם ארבעים במנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם אבעים ונהגו לעשות כסף כל חוט".
והוא מבאר: ובשני ט' - ובשל"ה כתב לעשות בשני ח' ואז הוא מכוון כמנין ה' אחד וכ"כ הלבוש וכ"כ בכוונות ובלחם חמוצות . ס' מ"ח כתב שבציצית של ר"ש מלכו היה באויר :ראשון י' כריכות לאחר ה' וכן כשם ה' וכתוב בכתובים שצריך לעשות הגדול לוליות ובל חוליות ג' כריכות, כלומר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט ןרמ"ש הרמב"ם"
זכרון למעשיהן היה מצוי בבית הכנסת בפראג : טליתו של מולכו והדגלים עם הרקמה של פסוקי תהילים של דוד הראובני מצויים בפראג . הסופר מכס ברוד בספרו :"ראובני שר היהודים: כתב שהוא ראה אותן "במו עיניו". מכאן היה המניע שלו לכתוב את הסיפור על שניהם.
ספריו
- זית רענן- פירוש על ילקוט שמעוני.
- מגן אברהם- על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
- שמן ששון- דרשות על התורה.
- באר אברהם- חידושים ושו"ת.
לקריאה נוספת
- שבח קנביל, תולדות מגן אברהם, בתוך: "תולדות גדולי הוראה" ניו יורק תשט"ו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לפי מקור אחר:( ה'שצ"ז )
- ↑ רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מקאליש - המגן אברהם