פסיקתא רבתי

פסיקתא ספר דרשות על הפרשיות בתורה או בנביאים שמפטירין ומסיימים בהן את הקריאה. פסיקתא דרב כהנא היא הישנה והקדומה, פסיקתא רבתי, שבידינו נסדרה בשנת 845. הפסיקתות שונות זו מזו. פסיקתא זוטרתא חבר ר' טוביה ב"ר אליעזר על ויקרא במדבר דברים. נודעה בשם "לקח טוב".

יש שתי פסיקתות: "פסיקתא דרב כהנא" ו"פסיקתא רבתי".

פסיקתא דרב כהנא

היא הישנה והקדומה, ואפשר שהוא רב כהנא שפסק סידרא קמיה דרב, ופירש"י מסדר פרשיות של פסוקים (שבת קג"ב). המאירי בפתיחה למסכת אבות מייחס את חבור המכילתא והפסיקתא לר' חייא ור' הושעיא.

מדרש פסיקתא רבתי

הוא מדרש אגדה המכיל דרשות למועדים ולהפטרות של השבתות המיוחדות במהלך השנה. המדרש מקובץ מדרשות ממקורות שונים והתהוותו נמשכה תקופה ארוכה. ניתן לומר כי הוא עוצב באופן סופי רק כאשר נדפס לראשונה ב- 1653 בפראג - (דפוס ראשון פראג תי"ג-ט"ו) ^[1]נסדרה בשנת תשע"ז לחורבן כמו שנמצא כתוב בתוכה (פסקא א'): "הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבע מאות ושבעים ושבע". זמן חיבורה הוא שנת 845. נמצאו בה פסקות רבות שאינן נמצאות בפסיקתא דרב כהנא.

משמעות השם

משמעות השם 'פסיקתא' הוא פרק או פרשה. כנראה נקרא המדרש במקור פסיקאתא (צורת הריבוי של פסיקתא בארמית). המדרש נקרא כך מכיוון שהוא מורכב פרשות פרשות. השם רבתי (=גדולה), בא להבחין אותו ממדרש פסיקתא דרב כהנא, שהיקפו קטן יותר.

רש"י מזכיר את המדרש בשמות 'פסיקתא רבתי' ו'פסיקתא גדולה'. במאה ה-13 מזכיר צדקיה בן בנימין את המדרש בשם 'פסיקתא רבֵתא', וכך נקרא המדרש גם בדפוס פראג. פעמים רבות המדרש נקרא רק 'פסיקתא' ועובדה זו תרמה ל"היעלמותו" של המדרש הקדום לו, פסיקתא דרב כהנא, שלא נדפס עם ראשוני המדרשים ונשכח מקרב הלומדים.

זמנו של המדרש

בפסיקתא הראשונה של החיבור מופיע תאריך המסייע למשימה זו:

א"ר יהושע בן לוי למה היה קורין אותו שמחת בית השואבה ? שמשם היו שואבין רוח הקודש. אמרו אימתי את מחזירנו לאותו הכבוד, הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבוע הרי יובל הרי שבע מאות ושבעים ושבע ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד מתי אבא ואראה פני האלהים? (פסיקתא רבתי א)

בתוך הדרשה משוקעים שני תאריכים המתייחסים לזמן שחלף מאז החורבן. התאריך הראשון הוא כנראה מניין השנים המקורי ואילו השני הוא עדכון המניין על ידי אחד המעתיקים של כתב היד.

החוקרים השונים נוטים לסמוך על אמינות תאריכים אלו. אם נניח, כי המניין הוא מחורבן הבית השני, אזי הדרשה היא משנת 845 (על פי המסורת החורבן התרחש בשנת 68 למניינם), והמעתיק העתיק את הדרשה בשנת 1219.

אם נניח, כי המניין הוא מחורבן הבית הראשון, שהריהפסוק 'מתי אבוא ואראה פני א-לוהים' מתייחס לבית המקדש הראשון, אזי הדרשה כי משנת 333 לפנה"ס (על פי הכרונולוגיה של סדר עולם רבה כל התקופה הפרסית, שנמשכה כ- 200 שנה,מצומצמת ל 52- שנה בלבד).

על סמך בדיקה של דרשות בפסיקתא רבתי הצביעו חוקרים על דרשות מהמאה ה-4 בצד דרשות המאה ה-9. לדוגמא, מאן רואה באזכור אבלי ציון רמז היסטורי לכך שדרשות אלו התחברו על יד דרשן איטלקי, שהצטרף לקבוצת אבלי ציון בירושלים, במחצית הראשונה של המאה התשיעית. לדעתו, דרשות אלו הן המאוחרות ביותר במדרש:

קישורים חיצוניים

• מדרש פסיקתא רבה אתר מעין
• פסיקתא דרב כהנא - אגדות ארץ ישראל, מהדורת בובר, באתר דעת
• פסיקתא רבתי, עם תוספות מאיר עין - קראתים בשם מגן דוד- מאיר איש שלום באתר דעת

אוצר ישראל