ברכה אחרונה

מתוך ויקישיבה
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הברכה שמברכים אחר אכילה ושתיה. כשם שמן התורה חייבים לברך אחר אכילת פת ברכת המזון, כך מדברי סופרים חייבים לברך אחר כל אכילת מאכל וכל שתיית משקה.


שתי ברכות אחרונות - מלבד ברכת המזון - הן: א. ברכת מעין שלוש, אחר אכילת מאכלים הנעשים מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון - או לאחר אכילת פירות מהמינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - גפן, תאנה, רימון, זית ותמר; ב. ברכת בורא נפשות, אחר אכילת שאר מאכלים ומשקאות.


לאחר אכילת מאכל בכמות של "כזית" לפחות ולאחר שתיית משקה בכמות של "רביעית" לפחות, מברכים ברכה אחרונה. מברכים ברכה אחרונה על מאכל בשיעור "כזית", רק אם אכלו אותו בתוך פרק זמן של תוך כדי אכילת פרס.


קיים ספק, כאשר אדם אוכל בבת - אחת דבר שהוא כברייתו, כגון ענב שלם או גרגר שלם של רימון שאין בהם "כזית", אם מברכים עליהם ברכה אחרונה. כדי לא להכנס למצב של ספק ברכות יש להמנע מלאכול בבת אחת "בריה" פחותה מ"כזית" אלא בתוך סעודה או יחד עם פירות אחרים בשיעור "כזית". "כברייתו" פירושו פרי שלם. אם נטלו מהפרי את הגרעין או שנטלו ממנו אפילו חתיכה קטנה, שוב אין הוא נחשב כ"בריה". כמו כן, אם אין אוכלים את ה"בריה" בבת אחת אלא בשתי פעמים וכדומה, אין זה נחשב כאכילת בריה.


בכל סוגי המאכלים, נכון שלא יצא ממקומו, עד שיברך ברכה אחרונה. לפי דעת הגר"א האוכל מאכלים שברכתם "בורא מיני מזונות", צריך לברך אחריהם ברכה אחרונה דווקא במקום האכילה, כמו לאחר אכילת פת. לכן, אם הוא יצא ממקומו לפני ברכת "על המחיה", עליו לחזור למקום האכילה ולברך שם. ישנן דעות בפוסקים שצריך לברך דווקא במקום האכילה, גם לאחר אכילת פירות משבעת המינים.


ברכת "בורא נפשות" אינה פוטרת את מי שחייב לברך את ברכת "מעין שלוש", וכן להיפך - ברכת "מעין שלוש" אינה פוטרת את מי שחייב לברך "בורא נפשות". לכן מי שטעה ובירך את ברכת "מעין שלוש" במקום ברכת "בורא נפשות" או להיפך, לא יצא ידי חובה. אולם, מי שאכל פירות משבעת המינים ואכל גם פירות שאינם משבעת המינים, מברך אחר האכילה ברכה מעין שלוש: "על העץ ועל פרי העץ" ואינו מברך "בורא נפשות".