מיקרופדיה תלמודית:ורדא

הגדרה^[1] - חלק קטן של הריאה, בין האונות שבצד ימין לאומה, לפנים מהן^[2]

==

==

צורתה

מקומה וצורתה

לריאה יש בצד ימין אונא (ראה ערכו) קטנה, ואינה עומדת בשורה עם האונות (רמב"ם שחיטה ח א; טוש"ע יו"ד לה ב), אלא בפנים (טוש"ע שם), בין האומה (ראה ערכו) והאונא (תמים דעים להראב"ד קנא), למטה מן האונות (בדיקות למהר"י ווייל ג ב), היינו אחר כלות מנין האונות, אצל שורש האונא והאומא, בצד הפנימי נגד החיתוך שבין שתיהן (תיקון הבדק על מהר"י ווייל שם).

ויש לה כמו כיס בפני עצמה, והיא בתוכו (רמב"ם שם). ויש לה חריץ, וכשנופחים הריאה הוא מכוון נגד החיתוך שבין אומא לאונא, וגבה נגד הלב, ופניה נגד הכליות (מהר"י ווייל שם, והביאו בדרכי משה יו"ד לה אות ג, וש"ך שם סק"ח). וסמפון שלה מכוון כנגד אויר שבין האונא והאומא, כי סמפונות אונא ואומא שוים זה אצל זה, וסמפון הורדא משוך למטה מהן (תיקון הבדק שם).

הורדא שמינית לחלקי הריאה, שהם שתי האומות, וחמש האונות (האשכול [אלבק] קעה א), אבל אינה מן המנין (רמב"ם שם. וראה להלן בחסר הורדא).

הכינוי ורדא

הטבחים קוראים לה עינוניתא דורדא, עינוניתא - כמו אינוניתא, היינו אונה קטנה (רש"י חולין מז א ד"ה עינוניתא), וורדא, שהיא דומה לורד (רמב"ם שם), אם מפני קלישותה וצבעה האדום (רש"י שם), או מפני צורתה (ים של שלמה חולין ג לא) שהיא עגולה (אגור אלף קיא. וברבנו ירוחם טו ו: כעלה הורד).

יש שקוראים אותה גנב, על שמונחת בכיס (מהר"ץ ג ד, וראה דרכי תשובה יו"ד לה ס"ק יג).

שיעורה

שיעורה כחלמון ביצה בבהמה דקה, ובגדולה לפי גודלה (מהר"י ווייל א ד, הובא בדרכי משה שם), היינו כפליים מבדקה (מחזיק בדק ותיקון הבדק שם).

חסר

ורדא שחסרה, נחלקו ראשונים:

• יש סוברים שהבהמה כשרה (רש"י חולין מז א ד"ה אפילו; תוספות שם ד"ה כל; האשכול [רצב"א] ג עמ' 49; העיטור שחיטה א"ב דריאה ערך עינוניתא; תמים דעים קנא; רא"ש חולין ג טז, בשם הגאונים; רמב"ם שחיטה ח א; טוש"ע יו"ד לה ב), שכך דרכה, יש בהמות תימצא בהן, ויש בהמות לא תימצא בהן (רמב"ם ורא"ש שם), וכן כשרה כשנמצאת בשאר בהמות שאין להן, ואינה נקראת יתרת (רא"ש שם ג א).

• ויש סוברים שהיא טריפה (תוספות שם ורא"ש שם טז, בשם רבנו אפרים; האשכול שם, בשם איכא מרבוואתא; ר"ן על הרי"ף חולין יא ב ד"ה גרסי', בשם הרב אלברגלוני; מהר"י ווייל א ה, הביאו הרמ"א בדרכי משה ובשו"ע שם, ועוד), ומפרשים המעשה שבגמרא שהכשירו (חולין שם), שהיה בורדא יתרה (רבנו אפרים שם, וראה להלן ביתר), או שבזמנם לא היתה דרך להיות ורדא, ועכשיו שלכל הבהמות יש, הרי זה בכלל חסר וטריפה (ר"ן שם, כפירוש הב"ח יו"ד שם).

וכתבו הפוסקים שכן נהגו הנוהגים כבני אשכנז^[3], ואין לשנות (רמ"א שם, וכן פסקו כל הבאים אחריו). וכתבו אחרונים שבמדינה שאין מנהג ידוע - יש להכשיר, כי רבו הראשונים המכשירים (שמלה חדשה שם כח, ותבואות שור ס"ק מב; ראש אפרים בפרי תבואה קטו).

קטנה ביותר

היתה פחותה מעלה הדס לאחר נפיחתה, דינה כחסרה (אגור אלף קי, הביאו בדרכי משה שם, ובש"ך שם סק"ז וסק"ט. וראה ערך אונא על שיעור זה).

חסרה מקצתה

חסר מקצתה, יבדוק באונות או באומא משמאל (ראה ש"ך שם ס"ק יט), אם נמצאת החתיכה, יש מכשירים, כי כן נמצא לפעמים בגדיים וטלאים (רמ"א שם), אבל בגסה יש לאסור (ש"ך שם סק"כ, בשם הר"ץ); ויש אוסרים אף אם נמצאת, שאם אין לה כיס הרי זו יתרת, ואם יש לה כיס הרי זו ורדא בפני עצמה (ש"ך שם, בשם הר"ץ)^[4].

יתר

טעמי המכשירים

אף בנמצאו שתי ורדות נחלקו ראשונים:

יש מכשירים (רבנו אפרים בתוספות חולין מז א ד"ה כל, וברא"ש שם ג טז; רמב"ן ומאירי חולין שם ועוד ראשונים, וכן בטור יו"ד לה, בשם הגאונים ורב האי גאון; שו"ע שם ב), ונחלקו בטעם הדבר:

• יש סוברים מפני שכן הדרך, ובזה היה המעשה בגמרא שהכשירו (חולין שם, וראה לעיל. רבנו אפרים שם; רמב"ן ומאירי שם, בשם יש שפירשו), ואף למטריפים ב"יתרת מקמא" (אונא יתרה מצד פנים. ראה ערך אונא), הרי זה כשגדולה הרבה ולא כעינוניתא דורדא (תוספות שם). ולדעה זו יש שכתבו שאין מכשירים אלא כשיש לכל אחת מהן כיס (מאירי שם, בשם גדולי קדמונינו שבנארבונה).

• ויש סוברים מפני שכל יתרת מקמא כשרה לדעתם (בית יוסף שם בדעת הרמב"ם, וכהבנת הב"ח בדבריו, וראה תורת יקותיאל סק"א), ואף לדעה זו יש שכתבו שאין מכשירים אלא כששתיהן בצד ימין המיוחד לורדא (ארחות חיים ב טריפות כא, וכלבו קא, בשם רוב הגאונים).

• ויש נותנים טעם מפני שלדעתם גם בחסרה הורדא כשרה, וכל יתרת טריפתה הוא מפני שיתר כנטול (ראה ערכו. ספר המכריע יב, בשם מפרשים, ודחה).

• ויש שכתבו שכיון שיש בהמות שאין להן, אין להטריף בשום שינוי שימצא בה (רא"ש וטור שם, בשם הגאונים), ובארו אחרונים שכיון שבגמרא הזכירו חמש אונות לריאה ולא הזכירו הורדא, לפיכך אין משגיחים בה (ראה ערך אונא. ב"ח שם).

טעמי האוסרים

ויש חולקים וסוברים שנמצאו שתי ורדות טריפה (ראה הציונים להלן). ונחלקו בטעם הדבר:

• יש סוברים שהיא יתרת, שהרי אפילו אחת אין מכשירים אלא מפני שיש בהמות שיש להן כך, ולדעתם יתרת מקמא טריפה (רש"י חולין שם ד"ה אפילו^[5]; אור זרוע א תיא, והובא בהגהות אשר"י חולין שם, בשם ר"י ב"ר שמואל וראבי"ה; ראב"ן רלט; עיטור שחיטה א"ב דריאה ערך עינוניתא).

• ויש סוברים שאפילו למכשירים יתרת מקמא, שבצורת אונא דרך גידול הבהמה בכך, אבל בצורת ורדא אין דרכה כלל (ב"ח שם בדעת הרמב"ם, וראה מרדכי חולין תרכ בדעתו^[6]; ש"ך שם ס"ק יז, בדעת מהר"י ווייל בדיקות ב ג, והרמ"א שהביאו בדרכי משה ובשו"ע יו"ד לה ב).

• ויש שכתבו שהוא מפני שסוברים חסרה הורדא טריפה, וכל יתר כנטול (ט"ז שם סק"ד, וראה ביאור הגר"א סק"ו), ולפיכך אם היא בשמאל לא שייך יתר כנטול, כיון שאינה במקומה, ואם משום יתרת אונא הרי אנו מכשירים יתרת מקמא (ט"ז שם, וכן כתב הר"ץ ג ג).

וכתבו הפוסקים שנהגו במדינות אלו (ראה לעיל שהיינו בני אשכנז) להטריף, ואין לשנות (רמ"א שם, וכן פסקו האחרונים).

האחרונים דנו אם מה שאנו מטריפים בין בחסר ורדא ובין בשתי ורדות הוא מטעם שמספק מחמירים כשתי הדעות, או שהטעם הוא מפני שעכשיו נשתנה דרך הבהמות, ולכולן יש ורדא אחת ולא שתים, ולכן יש להטריף בין בחסר ובין ביתר (ראה ב"ח שם, ופרי מגדים משבצות זהב סק"ד).

בשורש אחד

נמצאו שתי ורדות ויש להן שורש אחד כעובי אצבע - כשרה (אור זרוע א תיא, בשם ראבי"ה, ובהגהות אשר"י חולין שם; מהר"י ווייל ב ג; רמ"א שם). יש שכתבו שבבהמה גסה השיעור שתי אצבעות (מהר"י ווייל שם, הביאו בדרכי משה שם).

כשאחת מהן הפוכה, ראה להלן: שינוי מקום ותואר.

הורדא אם היא משלימה למנין האונות, כשחסרה אחת מהן, ראה ערך אונא.

שינוי מקום ותואר

שינוי מקום

ורדא שנמצאת בצד שמאל של הריאה, נחלקו ראשונים:

• יש מטריפים, שאין זה מקומה (תוספות חולין מז ב ד"ה אבל; רא"ש שם ג טז; טור יו"ד לה ב; מהר"ץ ג ג), והרי זו יתרת מקמא (ראה ראש יוסף לתוספות שם, וכן בבאור הגר"א סק"ז), ומגבה, טריפה אפילו בימין (תוספות וראשונים שם). ולמכשירים יתרת מקמא, טריפה מפני שחסרה במקומה (ראה לב אריה שם, ובאור הגר"א שם). לדעתם, שינתה מקומה בצד ימין - יש מכשירים (תוספות שם), ויש אוסרים (תוספות שם, בשם ה"ר דודי; מהר"י ווייל שם; רמ"א שם, ושכן נהגו).

• ויש מכשירים אף בנמצאת בשמאל (ראה אור זרוע א תיא, בשם רבותינו שבשפירא ור"י הלבן; בית יוסף ושו"ע שם, ועוד), ויש שכתבו טעם שלא נתן התלמוד קביעות מקום לורדא, אלא שהיא בין הערוגות (ים של שלמה חולין ג לא).

שינוי גודל

• ורדא שהיא גדולה כשאר האונות - טריפה (ר"ן על הרי"ף חולין יא ב, בשם איכא מאן דאמר), ואפילו כמו הקטנה מהאונות (ש"ך שם סק"ט) - ויש סוברים דוקא כאונא הסמוכה לאומא (מהר"י ווייל ב ג; ים של שלמה חולין ג לא ולב; ש"ך שם, שכן נהגו) - שהרי זה כחסר הורדא, שאונא היא ולא ורדא (ש"ך שם)^[7].

• ויש מהראשונים מכשירים (ר"ן שם, בדעת הרי"ף).

שינוי צורה

היתה חדודה כאונא ולא עגולה, וכן אם אין לה חריץ - טריפה (אגור אלף קיא, והביאו הש"ך שם סק"ט), וכן אם היתה הפוכה, שהחריץ נגד הלב (ראה לעיל: צורתה), או כנגד הכליות - טריפה (מהר"י ווייל שם), אבל אם החריץ הפוך מעט למעלה או למטה - כשרה (מהר"י ווייל וש"ך שם).

ואם היו שתי ורדות ויש להן שורש אחד כעובי אצבע (ראה לעיל: יתר, בשורש אחד), ואחת הפוכה והשניה אינה הפוכה, הולכים אחר הגדולה (רמ"א שם, ראה ש"ך ס"ק יב); ואם שתיהן שוות - טריפה (ש"ך שם ס"ק יג).

ויש מכשירים בהיפוך החריץ מאחר שלא שינתה מקומה וצורתה (ים של שלמה חולין ג לא, הביאוהו הט"ז סק"ו, והש"ך סק"ח).

שינויים בכיס

לא היה לה כיס - יש אוסרים (כלבו קא, הביאו בבית יוסף; רמ"א שם), שלא הכשירו ורדא אלא מפני שבהמות חוץ יש להן (ראה לעיל: חסר, שיטת רש"י), והרי אין דרכן אלא עם כיס (מאירי חולין מז א ד"ה לא), או מפני שזה בכלל שינתה צורתה (באור הגר"א שם ס"ק יא)^[8].

וכן כשיש לה כיס ואינה מונחת בתוכו, שחוזרת ויוצאת כשנופחים הריאה - טריפה, שודאי שינתה מקומה קצת, וכן כשיש לה שני כיסים, שכל יתר כנטול (רמ"א שם); ויש מכשירים בשני כיסים (שו"ת משאת בנימין סא)^[9].

ויש מכשירים אפילו בחסר הכיס (מאירי שם, בשם חכמי צרפת; בית יוסף שם; ים של שלמה חולין ג לב), שלא הוזכר כיס בתלמוד (בית יוסף וים של שלמה שם, וראה ש"ך שם ס"ק יז).

תואר ורד בשורשה

אם יש לה תואר ורד בשורש שלה כעובי אצבע - כשרה, אף על פי שאין לה תואר ורד בראשה (רמ"א שם).

ורדא שניקבה והכיס סותמתה, ראה ערך ריאה. ורדא שנסרכה למקום אחר, או לכיס שלה, ראה ערך סרכא.

המנהג שלא לאכול

נוהגים להסיר הורדא ולא לאכלה, מפני שמאוסה (איסור והיתר יז ה, ושם נז ה, הביאו הרמ"א בדרכי משה יו"ד סה כ, ובשו"ע שם ד), או מפני שמטמטמת הלב (שם בשמו, ולפנינו אין), אבל אין איסור בדבר (שם ושו"ע שם).

הערות שוליים