ביעתא בכותחא
|
|
ביצה בתבשיל חלבי, שהיא מותרת באכילה. "ביעתא בכותחא" משמש כמשל לדבר פשוט ומובן מאליו, כשם שברור ומובן מאליו שביצה אינה מאכל בשרי ומותר לאוכלה יחד עם חלב.
מורה הלכה בפני רבו[עריכה]
הגמרא מספרת על רב חסדא שלא הורה אפילו בשאלה של "ביעתא בכותחא" בכל ימי רבו - רב הונא (בבלי עירובין סב, ב). אביי מסביר שהסיבה שאמרו שלא יורה במקום רבו אפילו ב"ביעתא בכותחא" היא לא מפני שזה נראה כהפקרות אלא מפני שאין סייעתא דשמיה (כך אמר לאחר מעשה שקרה לו שהורה טעות לפני רב יוסף למרות שלמד את הדבר) (בבלי עירובין ס, ב).
ביאור המושג לפי תוספות[עריכה]
תוספות בעירובין מסבירים שאין לפרש שהשאלה בביעתא בכותחא היא כפשוטו - כי זה לא שאלה בכלל, אלא הכוונה שביצה בעוף שנשחט אינה בשרית כמו שהדין בביצה שנמצאה בנבילת עוף - שהקלו בזה מפני שעוף גופו בחלב הוא רק איסור דרבנן ואילו איסור נבילה הוא איסור דאורייתא (תוספות עירובין סב, ב).
הערך הבריאותי[עריכה]
אביי מוסר בשם אומנתו ("אמרה לי אם") שחלק מגידול הילד כשגדל מעט היא להאכילו ב"ביעתא דכותחא" (בבלי יומא עח, ב).