דבר שאין בו ממש

דבר שלא ניתן להשיגו בחוש המישוש.

אין נדרים חלים על דבר שאין בו ממש. לדוגמא: אדם שאמר לחברו: "כקרבן ייאסר עלי דיבורי עמך", או: "כקרבן ייאסר עלי הילוכי עמך" - אין הנדר חל, לפי שדיבור והליכה הם דברים שאין בהם שום ממשות, ואין נדרים חלים אלא על דברים שיש בהם ממש.

גם קניינים אינם חלים על דבר שאין בו ממש. לדוגמא: אדם שאמר לחברו: "מכור לי עמידה", או: "מכור לי ישיבה", או "מכור לי ריח התפוח" וכל כיוצא בזה - אין המכר חל, לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואין קניין חל אלא על דבר שיש בו ממש. על כן אין המכר חל עד שיאמר לו: "מכור לי מקום עמידה", או "מכור לי מקום ישיבה" וכדומה.