מיקרופדיה תלמודית:חיבי עשה

הגדרה^[1] - איסורי ביאה שאין עליהם אזהרת לא תעשה, אלא נשמעים מכלל עשה

מהותם וגדרם

השם חייבי עשה מצינו שהוזכר על כל עוברי עבירה שיש בה עשה (ראה מכות יג ב, וזבחים ז א), אבל נתייחד שם זה לאנשים ונשים שביאתם אסורה באיסור עשה, ועדיין לא עברו, אלא שאם יבואו זה על זו יעברו שניהם על איסור עשה, בניגוד לחייבי לאוין (ראה ערך חיבי לאוין) שיש בביאתם לא תעשה.

חייבי עשה

חייבי עשה, יש שנאמרו בכהן גדול בלבד, כגון בעולה (רש"י יבמות כ א ד"ה קפסיק; רמב"ם אישות א ח. וראה ערך בעולה לכהן גדול), בוגרת לסוברים שאסורה (רמב"ם איסורי ביאה יז יג. וראה ערך בוגרת), וכן קטנה לסוברים שאסורה (ראה ערך כהן גדול וערך קטנה מחלוקת בדבר; רמב"ם שם), וכן גיורת, שאסורה אף לכהן הדיוט (ירושלמי הובא בתוספות סנהדרין פב א ד"ה ואידך. וראה ערך גיורת), שנאמר: וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח (ויקרא כא יג).

ויש חייבי עשה שאיסורם שוה בכל (ראה יבמות סח א), והם אדומי (ראה ערכו) ומצרי (ראה ערכו) דור ראשון ושני, שנאמר: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' (דברים כג ט), מכלל שדור ראשון ושני לא יבא, ולאו הבא מכלל עשה - עשה (רש"י יבמות מט א ד"ה חייבי; רמב"ם אישות א ח).

ויש שהאיסור עצמו נאמר בלשון עשה, כגון אשה שקינא לה בעלה ונסתרה, שאסורה לבעלה, שנאמר: וְהִיא נִטְמָאָה (במדבר ה יג), עשה בה הכתוב ספק כודאי (ראה סוטה כח א, וראה ערך סוטה), וכתבו ראשונים שהוא איסור עשה (תוס' יבמות סט א ד"ה כי תהיה). והוא הדין באיסור סוטה לבועל שאמרו: כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל (ראה סוטה כז ב), כתבו אחרונים שהוא איסור עשה (משנה למלך אישות א ח).

איסורם וחיובם

הנושא אשה מחייבי עשה, כופים אותו להוציאה בגט (רמב"ם אישות כד ד, ואיסורי ביאה יז טו). וכתבו ראשונים שאף על פי שהבא על חייבי עשה אינו לוקה, הרשות ביד בית דין להכותו מכת-מרדות (ראה ערכו) כדי להרחיק מן העבירה (רמב"ם איסורי ביאה א ח. ראה ערך כפיה).

בחומר עריות

הבא על אחת מחייבי עשה והוליד ממנה בן, אין הולד ממזר, וקידושין תופסים בהם (רמב"ם אישות ד יד, ואסורי ביאה טו א; טוש"ע אבן העזר ד יג, ושם יח א)^[2].

אף בדין יהרג-ואל-יעבור (ראה ערכו) שנאמר בגילוי עריות (ראה ערך גלוי עריות), כתבו ראשונים שלא נאמר אלא בחייבי כריתות ומיתות בית דין, אבל בשאר איסורי ביאה יעבור ואל יהרג (ראה ר"ן ונמוקי יוסף סנהדרין עד ד"ה דילמא, וספר החינוך מצוה רצו בשם מורו); ויש מן הראשונים חולקים וסוברים שהם בכלל אביזרייהו (ראה ערכו) של גילוי עריות, שאף בהם אמרו יהרג ואל יעבור (שו"ת הרא"ם נט. וראה מנחת חנוך שם שדחה, שכיון שאינם בגדר עריות אינם בכלל אביזרייהו).

בזכויות וחובות האישות

הנושא אשה מחייבי עשה, אם יש לה כתובה (ראה ערכו), הדבר תלוי במחלוקת תנאים (יבמות פה ב). הלכה שיש להן כתובה (רמב"ם אישות כד ד; טוש"ע אבן העזר קטז ב)^[3].

היפר נדריה, הרי אלו מופרים (רמב"ם נדרים יא ח; טוש"ע יורה דעה רלד ה. וראה ערך הפרה). ויש מפרשים שלא אמרו אלא בדיעבד, אבל לכתחילה אינו מיפר (לחם משנה שם; לבוש שם ד).

הערות שוליים