מיקרופדיה תלמודית:חסורה
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - חסרון באברים ידועים של בהמה, חיה ועוף, האוסר אותה משום טרפה
מקורה
חסורה היא אחת משמונה מיני טרפות (ראה ערך טרפה ב: גדרה וסוגיה) שנאמרו למשה בסיני (חולין מג א; רמב"ם שחיטה ה ב; טוש"ע יו"ד כט א), ששאר כל הטרפות נכללות בהן (ראה ערך הנ"ל: שם. טור שם).
גדרה
אלו מן הטרפות הן בכלל חסורה, נחלקו ראשונים:
- יש אומרים ששני אברים הם שאם חסר ממניינם - טרפה, והם: הריאה (ראה ערכו) והרגלים (ראה ערך רגל. רמב"ם שם ח א; תורת הבית הארוך ב ג), כגון ריאה שחסר בה מנין האונות (ראה ערך אונא. כן משמע מהמשנה חולין מב א, לפי הגמ' שם מז א; רמב"ם שם ב; טוש"ע יו"ד לה ב) מתחילת ברייתה (תרומת הדשן קעז, בדעת הרמב"ם; ש"ך יו"ד כט סק"ד), או שנתחלפו ונמצאו שלש משמאל ושתים מימין - במקום שלש מימין ושתים משמאל - שהיא חסרה מצד הימין (גמ' שם, ורש"י שם מג א ד"ה לא תיפוק; רמב"ם שם ג; טוש"ע שם), וכן אם היתה חסרה רגל מתחילת ברייתה (רמב"ם שם יא, על פי חולין נח ב, ובכורות מ א; טור ורמ"א יו"ד נה ד), או שנחתכו רגליה מן הארכובה (ראה ערכו) ולמעלה (רמב"ם שם, על פי חולין עו א; טוש"ע יו"ד נה א).
- ויש שמנו בכלל חסורה ארבע טרפות: חסרון בגרגרת (ראה ערכו), חסרו רגליה, חסרון בשדרה (ראה ערכו), וחסרון בגולגולת (ראה ערכו), אבל חסרון בריאה אינו ראוי להימנות, שהרי טריפות זו בכלל נקובה (ראה ערכו), שאין חסרון בלא נקב (מאירי שם מג א)[2].
חסורה ונקובה ונטולה
בהבדל בין חסורה לנטולה (ראה ערכו) ביארו אחרונים, שחסורה היינו מקצת האבר, ונטולה שניטל כולו (מהר"ם שי"ף ורש"ש חולין מג א, בדעת רש"י), ומכל מקום לא נימנו בכלל חסורה או נטולה אלא אברים שאפשר להם ליחסר או לינטל ותחיה הבהמה קצת, אבל אברים שאם ינטלו אי אפשר לה להתקיים אפילו שעה אחת - לא נמנו, לפי שזו לא תיקרא טרפה אלא נבלה (ראה ערכו), וכן לא נמנו אברים שאי אפשר לה להיבראות חסרה מהם, כגון מח (ראה ערכו), לב (ראה ערכו), ושט (ראה ערכו), וקנה (ראה ערכו), מפני שהם דברים שנמנעה מציאותם (כסף משנה שם י ט).
ניקב טרפה וניטל טרפה
כל אבר שאמרו חכמים שאם ניקב במשהו טרפה (ראה ערך נקובה) כך אם ניטל כולו טרפה, בין שניטל מחולי או ביד, או שנברא חסר (רמב"ם שם ו כ; רשב"א ור"ן שם מב א; טוש"ע יו"ד נ ב), חוץ מן הטחול (ראה ערכו. טור ורמ"א שם), אבל אברים שאמרו בהם שאם ניטלו טרפה (ראה ערך נטולה), כגון צומת-הגידין (ראה ערכו), והכבד (ראה ערכו), והלחי העליון (ראה ערך לחי), נחלקו בהם ראשונים:
- יש אומרים שאינה נאסרת אלא אם כן נחתך אותו אבר, אבל אם נבראה חסרה הרי זו מותרת, שאם לא תאמר כן נמצאת החסרה והנטולה אחת (רמב"ם שם כד; טור שם, בשמו; תרומת הדשן קעז; שו"ע שם ב, בשם יש מכשיריו), והרי מנו אותן בשתים במנין הטרפות (כסף משנה שם).
- ויש אומרים שאף אם נבראה חסרה אסורה, שכך נאמרה הלכה למשה מסיני, שבין ניטלו ביד ובין חסרו מתחילת תולדתם טרפה, כדי שלא נאמר שחסרה בלבד או ניטלה בלבד טרפה (תורת הבית הארוך ב ג; טור שם, בשמו; שו"ע שם, בסתם).
ונחלקו הפוסקים אם בהפסד-מרובה (ראה ערכו) יש לסמוך על המכשירים (רמ"א שם); או שלהלכה יש להחמיר אף בזה (פרי חדש ותבואות שור שם).
ומכל מקום אברים שאמרו בהם שאם ניטלו מותרת, כגון שניטל האם שלה, והוא בית הרחם, או שניטלו הכליות, קל וחומר אם חסרו מתחילת ברייתה שהיא מותרת (רמב"ם שם כד; טוש"ע יו"ד מד א)[3].
הערות שוליים
- ↑ ז, טורים שפג-שפה.
- ↑ יש שפירש בדעת ראשונים שבכלל חסורה הן עשרים ושלש טרפות: חסרון המרה (ראה ערכו), או הקבה (ראה ערכו), או הכרס (ראה ערכו), או ההמסס (ראה ערכו), או בית-הכוסות (ראה ערכו), או אחד מהמעים (ראה ערך בני מעים), ועוד שש טרפות של חסרון בריאה, וחסרה רגל או הגלגלת (ראה ערכו), ותשע טרפות של אברים יתרים, שכל יתר כנטול הוא (כסף משנה שם י ט, בדעת הרמב"ם), ולדעה זו יש שפירש שחסורה היינו מה שחסר מקצת הדבר, כגון שחסר ממנינו, אבל חסר כולו, כגון כל ההמסס, או בית הכוסות וכדומה, אינו בכלל חסורה אלא בכלל נקובה (לחם משנה שם ח א).
- ↑ ל חסרון מבפנים, שנחלקו אם שמו חסרון, ראה ערך נקובה וערך ריאה; על אבר מיותר אם דינו כחסר או כנטול, ראה ערך יתר כנטול.