כתוב במסכת בבא מציעא (ב:) על מציאה ומקח וממכר, וכתוב שצריך לרשום את שניהם ואי אפשר רק באחד בגלל שאם היה רק מציאה אותו שקרן מביניהם מורה היתר לעצמו לתפוס את הטלית בגלל שהוא אומר בליבו שחברו לא מחבר בכלום זה הגיע לידו בלי שום טורח וחיפוש אחר זה, אז כתוב משהו בפירוש שהשקרן מביניהם חשוד לגזול אבל לא חשוד לשבועה. מה הפשט של המילים חשוד לגזול, לא הצלחתי להבין את זה.
נושא בדף שאלות:בבלי:בבא מציעא ב ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגמרא מסבירה מדוע צריך לכתוב את מציאה. ואומרת מפני שיש ללוקח הוראת היתר לעצמו, אע"פ שאינה נכונה, שהוא אומר שבלי טורח באה מציאה זו לידי חברו, ולכן הוא מתיר לעצמו למרות שהדבר אסור. ולכן אנו משביעים אותו. לכאורה היה אפשר להוכיח מכאן שחשוד לגזול ממון הוא לא חשוד גם להישבע לשקר, שהרי אנו משביעים אותו למרות שהוא חשוד לקחת ממון שאינו שלו. והדבר אינו דומה, שכאן הוא אמנם לוקח דבר שאינו שלו, אבל כיוון שהוא מורה היתר לעצמו לכן בעיניו הוא אינו גזלן, ואדם כזה אנו מאפשרים לו להישבע ואין אנו חוששים שישבע לשקר.
אוריה אורן.