פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כט י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר כט י סעיף י - נתן לה לפי בקשתה
הגמרא בדף ח, ב מביאה סיפורים על נשים שבאו לבעלי מלאכה וביקשו מהם מאכל, משקה או חפץ כלשהו. האיש שאל האם היא תתקדש לו בכך והאשה השיבו 'הבה מיהבה', 'אשקויי אשקיין', 'שדי מישדא', ונפסק שבלשון הזאת אין כוונתם להתקדש. גם כשאומרת 'הב', 'אשקיי' או 'שדי' בלבד, אין כוונתה להתקדש.
טור: אם היו לו כלים או מאכלים, אשה באה לבקש שיתן לה מהם, האיש שאל האם תתקדש לו בכך והיא השיבה כן - מקודשת. אם אמרה 'נתון תיתן' או 'תיתן' לבד, אינה מקודשת.
◄ ב"י: גם כשלא עונה לדבריו ושותקת, מקודשת .
◄ רמב"ם ורמ"א: מקודשת רק כשמשיבה 'כן' לשאלתו, אלא אם כן חוזר בשעת הקידושין ואומר שמקדש אותה. כך כתבו גם הב"ח והח"מ.
◄ ט"ז: כששותקת הוא ספק קידושין.
⦿ כשהפניה באה מצד האיש
◄ דעה בר"ן: אם האיש פנה לאשה ושאל האם תתקדש לו בחפץ מסויים, והשיבה לו 'נתן תתן' - כוונתה לקבל את דבריו, ומקודשת בכך.
◄ רשב"א: גם כשהאיש פתח את השיחה, אם שאל האם תסכים להתקדש לו בכך והיא לא השיבה בפירוש 'כן' - אינה מקודשת.
◄ ר"ן ומרדכי: כל שלא השתמשה בלשונות המפורשים בגמרא, יש להסתפק האם כוונתה לקידושין, וצריכה גט מספק.
☜ כך פסק הרמ"א.