פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לד ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:51, 3 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לד ג סעיף ג - ברכת אירוסין בשעת הנישואים

רב שרירא גאון: את ברכת האירוסין יש לברך בשעת הקידושין בלבד. אם מברך בשעת הנישואים זו ברכה שאינה צריכה.

☜ כך פסק השו"ע.

ר"ן, רא"ש ורבינו יונה: אמנם לכתחילה יש לברך בשעת הקידושין, אך אם לא בירך אז, שיברך בשעת הנישואים.

☜ כך פסק הרמ"א, הח"מ והב"ש.

רמ"א עפ"י הריב"ש: כשמברך מתחת לחופה, נהגו שחוזר ומקדש אותה כדי שהברכה לא תיראה כברכה לבטלה.


⦿ קידושין חוזרים כשקידש ע"י שליח

ריב"ש: יש שנהגו שהמקדש על ידי שליח חוזר ומקדש בעצמו מתחת לחופה, גם כשהשליח בירך על האירוסין כבר. במצב כזה נהגו לברך את ברכת האירוסין בלי הזכרת השם, אך רבנו פרץ הלעיג על כך ואמר שאין תועלת בברכה ללא הזכרת שם.

רמ"א: יש שנוהגים לחזור ולקדש מתחת לחופה (ח"מ: במקום שכולם מקדשים מתחת לחופה, והוא קידש אותה כבר קודם), ומפני הרואים יש לברך את ברכת האירוסין, אך ללא הזכרת השם.