פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו ו סעיף ו - סכום הכתובה

המשנה בכתובות (נא, א) כותבת שסכום הכתובה הבסיסי הוא מאתיים דינרים לבתולה, ומאה לאלמנה.

טור ושו"ע: עיקר הכתובה בבתולה מאתיים ובאלמנה מנה.

⦿ כסף צורי או כסף מדינה?

הגמרא בקידושין (יא, א) קובעת שבדיני תורה כשמוזכר כסף הכוונה היא לכסף צורי, ובדברי חכמים הכוונה לכסף מדינה. היחס בניהם הוא שכל מטבע מדינה שווה שמינית של אותו המטבע בכסף צורי.

הראשונים נחלקו האם בכתובה מאה ומאתיים הכוונה לכסף צורי או לכסף מדינה, והמחלוקת מתחילה מהשאלה האם כתובה היא מדאורייתא או מדרבנן: הגמרא בכתובות (י, א) מביאה שכתובה היא תקנת חכמים, אך ר"ת שם סובר שהלכה כרשב"ג, שבמשנה (בדף קי, ב) סובר שכתובה היא מדאורייתא. ר"ח והגאונים חולקים וסוברים כפשט דברי הגמרא שכתובה היא תקנת חכמים, והרא"ש כתב על דברי ר"ח שאמנם כתובה מדרבנן, אבל חכמים תיקנו בכתובה כסף צורי, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה . הח"מ מביא שדעת הרמב"ן הפוכה, והוא סובר שכתובה היא מדאורייתא אך התורה לא נתנה קיצבה, ומכיוון שאין סכום קצוב הכסף הוא כסף מדינה.

◄ ר"ח, גאונים, ר"ן, רמב"ן ורמב"ם: משערים בכסף מדינה, והסכום בכתובת בתולה הוא שש ורבע סלעים (כל סלע שווה ארבעה דינרים. 2400 שעורות, 37.5 דרהם, 120 גרם). כתובה היא מדברי חכמים. ☜ כך פסק השו"ע.

◄ ר"ת, מרדכי ורא"ש: משערים כתובה בכסף צורי והסכום בכתובת בתולה הוא חמישים סלעים (19,200 שעורות כסף, 300 דרהם, 960 גרם ).

בנוגע לכתובת אלמנה מוסכם שהיא מדרבנן, אך עדיין הראשונים נחלקו. לרא"ש גובה בכסף מדינה, ולמרדכי ור"ת למרות שהיא מדרבנן גובה בכסף צורי (גם רשב"ג הסובר שכתובה היא מדאורייתא, מודה שכתובת אלמנה היא מדרבנן).

☜ הרמ"א, הח"מ והב"ש פסקו כמו הרא"ש, גם באלמנה.

⦿ כיצד צריך לכתוב

◄ ב"ח בדעת ר"ת: חייב לכתוב "כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא", ואם לא כתב גובה שש ורבע סלעים.

◄ טור בדעת הרא"ש: כותבים "דחזו ליכי מדאורייתא", כדי לומר שנותן לפי הסכום של כסף צורי [חמישים סלעים], אך גם אם לא כתב כך גובה חמישים סלעים.

☜ כך פסק רמ"א.

⤶ דרכי משה: גם המרדכי סובר כך, והוא סובר שאם כתב "דחזו ליכי מדרבנן" הכתובה פסולה, כי היא מזוייפת מתוכו.

◄ ר"ן: להלכה כתובת אשה מדרבנן, ולכן אין לכתוב "דחזו ליכי מדאורייתא".

⤶ ב"י: אם כתב "כסף צרוף דחזי ליכי מדאורייתא", צריך לתת לפי כסף צורי (300 דרהם בבתולה). אם לא הזכיר "כסף צרוף" הוא ספק, ומספק גובה מכסף מדינה (37.5 דרהם).

☜ ילקוט יוסף: לספרדים צריך לכתוב "כסף זוזי מאתן דחזו ליכי" ואין לכתוב 'מדאורייתא'.

֎ כתובת אלמנה לכו"ע היא מדרבנן ולכן לא כותבים "דחזו ליכי מדאורייתא" (ב"ש. דעה יחידית שחולקת על כך וסוברת שבאלמנה הכתובה מדאורייתא היא דעת ההגהות מיימוניות).