פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ד א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ד א את התורה אפשר ללמד רק לאדם הגון, שאנחנו יודעים שהמידות שלו והמעשים שהוא עושה הם יפים וטובים, או לאדם שמעשיו אינם ברורים לנו אם רעים או טובים. אבל לאדם שמתנהג בדרך לא טובה אין ללמד תורה, אלא קודם כול מחנכים אותו לעשות מעשים טובים, ולנהוג בדרכים ישרות, ובודקים שהוא באמת מתנהג כך לאורך זמן ולא חוזר בו ורק אחר כך אפשר להכניס אותו לבית המדרש וללמדו תורה. אמרו חכמים: כל י שמלמד תורה אדם שמעשיו רעים, ואינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס (אל המסחר הרומאי שדרך עבודתו בזריקת אבנים) שתלמיד שאינו הגון יקח את התורה שלמד יעוות אותה וישתמש בה נגד היהדות והתורה. ועל זה נאמר: " כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד" הכוונה במילה "כבוד" היא לתורה כמו שנאמר "כבוד חכמים ינחלו", ולכן עולה מהפסוק שמי שנותן לכסיל את התורה שנקראת "כבוד" זה כמו לתת לו אבן שהוא ישתמש בה כדי לרגום אחרים ולפגוע בהם. וכן רב שמתנהג בצורה לא הגונה, אין ללמוד ממנו עד שיחזור להתנהג כמו שצריך, אפילו אם הוא חכם גדול מאוד שכל העם זקוקים לו כדי שיפסוק בשאלות קשות ויבאר דברים עמוקים וקשים. שנאמר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" וחכמים למדו מהפסוק הזה שאם הרב דומה למלאך ה' -כלומר הולך בדרך של קדושה וטהרה, אז אפשר ללמוד ממנו (מפיהו) תורה. ואם לא הולך בדרכים של קדושה כמלאך, אין ללמוד ממנו תורה.