פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לג יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:חושן משפט לג יג סעיף יג - קרוב בשעת המעשה ולא בשעת הדין
בבבא בתרא (קכח, א) נפסק שאם היה קרוב בשעה שראה את המעשה או בשעת הדין - פסול להעיד, (אך אם היה רחוק בשעת המעשה, התקרב ושוב התרחק לפני הדין - יכול להעיד), צריך שגם ההתחלה וגם הסוף יהיו בכשרות .
שו"ע: כדי להעיד צריך שיהיה רחוק בשעת המעשה וגם בשעת העדות (ש"ך: ולכן גרוש לא יכול להעיד לגרושתו על מה שהיה כשעוד היו נשואים).
⤶ רעק"א: אם חתם על שטר ואח"כ נעשה קרוב, דנים לפי שעת החתימה שהרי 'עדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בבי"ד'.