פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד טז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־22:55, 17 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד טז סעיף טז - עד טרפה

מרדכי: קרובי נרצח יכולים להעיד על הרוצח, ואינם נחשבים קרובים כי אין להם נפק"מ במות הרוצח. אפילו הנרצח עצמו, כל עוד הוא חי ואינו טרפה - יכול להעיד.

ב"י: מכך ניתן ללמוד שטרפה פסול לעדות.

דרכי משה: דווקא בדיני נפשות הדין כך, כי צריך בהם עדות שאי אתה יכול להזימה. בדיני ממונות אין צורך בעדות שאי אתה יכול להזימה וממילא טריפה כשר.

סמ"ע: גם בעדות על ממון צריך עדות שאי אתה יכול להזימה, וממילא טרפה פסול להעיד גם בדיני ממונות.

ש"ך, תומים ונתיבות המשפט: אמנם גם בממון צריך עדות שאי אתה יכול להזימה, אך בכל זאת טרפה כשר להעיד, שהרי אם יזימו אותו יצטרך לשלם, ואין בכך מניעה.

הנישואין כהלכתם כתב שחולה אנוש לא יעיד, כי נחלקו בכך הפוסקים.