פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד כב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:07, 17 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד כב סעיף כב - מוסרים, אפיקורסים ומומרים

בעבודה זרה (כו, א) נפסק שלא מעלים ולא מורידים גויים ורועי בהמה דקה, אך מינים, מוסרים ומומרים - מורידים ולא מעלים (כלומר, לא רק שלא עוזרים להם לצאת אם הם נתקעו בבור, אלא גם מורידים אותם לשם בכוונה. מינים הם כמרי עבודה זרה, בין יהודים ובין גויים, והמוסרים הם המוסרים ממון חבריהם לגויים).

רמב"ם ושו"ע: המוסרים, האפיקורסים והמומרים פחותים מהגויים ופסולים לעדות.

פת"ש: אין לפסול מוסרים אלא אחרי הכרזה, כדין פסולי דרבנן (אמנם איסור המסירה הוא מדאורייתא, אבל חיוב התשלומים מדרבנן בלבד וממילא יצא שעבר עבירה דאורייתא שאין בה מלקות ואינה של חמס, ובסעיף ב הוזכר שצריך הכרזה).