בההיא הנאה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:33, 11 ביוני 2018 מאת Shyk (שיחה | תרומות) (←‏ראה גם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

הקונה גורם הנאה למוכר הסוגיא בקידושין ז..

לדוגמא, הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה קידושין ז., שהיתה מוכנה לתת פרוטה לאדם אחר שיפייסנו לקבל ממנה את המתנה רש"י שם ד"ה בההיא הנאה.

מקור וטעם[עריכה]

בטעמו יש שלוש שיטות:

א) מדין קניין כסף רמב"ן קידושין ז., ריטב"א קידושין ו:.

ב) מדין קניין חליפין ר"ח שהובא ברשב"א קידושין ז. וביאר הר"ן שם בדעת הר"ח שאין הכוונה שקונה רק מדין חליפין, שא"כ כיצד האשה מתקדשת בזה, והרי אינה מתקדשת בחליפין. אלא באשה שמתקדשת בכסף נחשב ככסף, ובמטלטלין שנקנים בחליפין נחשב כחליפין דנו בשיטות אלו - כסף וחליפין - הפרי משה קניינים סג-ד ונחל יצחק מ.

ג) או קניין נפרד שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רמז: כסף או קניין נפרד.

הנכס[עריכה]

הנכסים הנקנים הם:

האשה המתקדשת, דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה קידושין ז..

קרקע ראשונים קידושין ז..

מטלטלין - תלוי במחלוקת בטעמו[1]: לר"ח הובא ברשב"א קידושין ז. שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן קידושין ז. שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.

ראה גם[עריכה]

כסף (קניין)

ערב - ושם בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעם) הבאנו דעות שהוא מדין קניין בההיא הנאה

הערות שוליים[עריכה]

  1. לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.