רבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.

קהלא קדישא דבירושלם[עריכה]

רבי שמעון ורבי יוסי בן משולם היו חברים בקבוצה של חכמים, שלמדה בצוותא בירושלים, ונקראה 'קהל קדוש'‏^[2], וכן 'עדה קדושה'‏^[3]. היו אלו תלמידיו של רבי מאיר, ושמם ניתן להם בגלל מנהגם לחלק את היום לשלושה, שליש לתורה, שליש לתפילה, ושליש למלאכה‏^[4].

בתלמודים מופיעות אמרות שונות בשם הקהל הקדוש.

• תבנית:""‏^[5]. משמעות האמרה שאין להפסיק בתפילת שחרית, בין הברכה שלפני תפילת שמונה עשרה לבינה, אלא יש לאומרם ברצף. אמרה זו, הבטחה בצידה, שמי שינהג כך לא יינזק במשך כל אותו יום.
• תבנית:""‏^[6]. אמרה זאת היא החמרה על דברי חז"ל הידועים. בתורה האיסור על כלאי הבגד הוא רק בלבישה‏^[7]. חז"ל החמירו שגם האדם הישן על מצע כלאיים יש חשש שחלק מן המצע ייכרך על גופו, ונמצא שהוא לובש כלאיים. באה העדה הקדושה ומחמירה יותר שאפילו 10 מצעות וכו'...
• תבנית:""‏^[8]. משמעות האמרה היא, שלדעת העדה הקדושה, בשנה מעוברת יהיו שני חודשי אדר בני 29 יום, כל אחד.

גזרות אדריאנוס[עריכה]

לאחר מרד בר כוכבא גזר אדריאנוס קיסר רומא על היהודים שלא יגורו בירושלים. ההיסטוריונים שביררו כיצד התקיימה העדה הקדושה בירושלים, ואף למדה תורה בזמן שחלו גזרותיו של אדריאנוס, הגיעו למסקנה שבתקופתו של רבי יהודה הנשיא השתפרו היחסים בין היהודים לרומא והגזרות בוטלו‏^[9]. לדעת אחרים הגזרות לא בוטלו, והיו בתוקפן, אך הרומאים לא הקפידו לכפותן. לפי דעה זאת, חברי העדה הקדושה גרו ולמדו בירושלים, מתוך סיכון וחירוף נפש‏^[10]. על פי הכתוב באגרתו של רב שרירא גאון משתמע שאכן הגזרות בטלו:

"ושקטו רבנן ביומי דרבי, מכל שמדא, משום רחמנותא דאיכא בין אנטונינוס ורבי"‏^[11]

תלמודו של רבי שמעון בן מנסיא[עריכה]

במקורות מוזכרים אמרותיו של רבי שמעון הן בהלכה והן באגדה.

הלכה[עריכה]

רבי שמעון פסק הלכה בנושאים רבים ומגוונים:

• שבת - עוסק בדיני יציקת מים חמים מכלי ראשון, ולכלי ראשון, ורבי שמעון פוסק שבאמבטיה אין ליצוק חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין‏^[12].
• טומאת כתבי הקודש - בנושא זה פוסק רבי שמעון שמגילת קהלת אינה מטמאה את הידיים‏^[13].
• השקיית שדות בחול המועד - בנושא זה פוסק רבי שמעון, שאם קיימים שני שדות זה מעל זה, לא ידלה מן התחתון להשקות את העליון, שכן זאת טרחה יתרה‏^[14].

אגדה[עריכה]

• בריאת אדם וחוה - מכך שכתוב " וַיִּבֶן השם"‏^[15] מלמד שקודם קלע הקב"ה לחוה את שערותיה, ולאחר מכן הביאה אל האדם, כדי שתמצא חן בעיניו. שכן בארצות-הים קוראים לצמה בנייתה‏^[16].
• פיקוח נפש - רבי שמעון דורש מהפסוק: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת‏^[17], אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"‏^[18].
• בריאת אדם וחוה - "תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה"‏^[19]. כלומר: יופיו של אדם הראשון (ואפילו של עקבו) גימד את אורה של החמה.

יחסיו של רבי שמעון בן מנסיא עם רבי[עריכה]

בן מנסיא היה בן דורו של רבי יהודה הנשיא, אם כי זקן ממנו. והיה חברו אך חלק עליו מפעם לפעם כדוגמת "שור בכור תם, שנפל לבור"‏^[20]. עם זאת רבי שמעון העריך ביותר את רבי יהודה הנשיא ואת בני משפחתו על פי המסופר במסכת סנהדרין.

• "ר"ש בן מנסיא אומר הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה והכבוד והבנים לצדיקים, נאה להם ונאה לעולם, מה טעמא עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תימצא עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם, תפארת בחורים כחם, והדרת זקנים שיבה, ואומר ונגד זקניו כבוד. תני רבן שמעון בן מנסיא‏^[21] אומר אילו שבע מידות שמנו חכמים בצדיקים כולן נתקיימו ברבי ובניו"‏^[22]

כלומר רבי שמעון בן מנסיא, מפאר את הצדיקים בשבע מידות טובות, ואומר שכל שבע מידות הללו היו ברבי יהודה הנשיא ובבניו.

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים