בס"ד

הערות קצרות ח.ברכת כהנים בארצות הצפוניות

בספרנו (ח"א סימן יג) הבאנו את מחלוקת המשנה ברורה וההתעוררות תשובה ביסוד הגדרת זמן ה"לילה", שדעת המשנה ברורה (סי' תערב ס"ק יא) היא שגדרת "לילה" איננה תלויה באור ובחושך, אלא לילה הוא זמן, ואילו ההתעוררות בתשובה (ח"ג סימן תסג) סובר שהגדרת ה"לילה" תלויה בחושך.

וכתבנו (שם אות ד) שלפי מחלוקת זו יש לדון מהו זמן הדלקת נר חנוכה בארצות הצפוניות (הסמוכות לקוטב צפוני) שבמשך עונת החורף חשוך כל היום תקופה ארוכה. ויוצא, שלפי דברי ההתעוררות תשובה שהגדרת ה"לילה" תלויה בחושך, מכיון שכל היום חשוך, יוכלו להדליק נר חנוכה כל היום וכל הלילה. אולם לפי דברי המשנה ברורה ש"יום ולילה" הם הגדרה של זמן, ואין זה תלוי באור ובחושך, יש מקום להסתפק ולומר שבמקומות אלו באותם השעות שזמנם מוגדר כ"יום" [כמו שמביא בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ח סימן כ"ב אות ט) שיש לחלק את היום לשני חצאים, ואת הי"ב שעות הראשונות להחשיב כיום], אין מדליקים, כיון שזמן זה הוא יום.

והנה, עוד יש לדון, כיצד נוכל לקיים ברכת כהנים בארצות הצפוניות, שכן לכאורה אין נשיאות כפים בלילה, כמו שהביא המג"א (סי' תרכג ס"ק ג) בענין נשיאת כפים בתפילת נעילה, שהב"ש כתב שיש לבטל נשיאת כפים בלילה. והטעם, משום דאיתקש נשיאת כפים לעבודה בבית המקדש, ואין עבודה אלא ביום, וכן מבואר בירושלמי (תענית פרק ד הלכה א) שאין נשיאת כפים בלילה. וכן פסק המשנה ברורה (שם ס"ק ח), והביא בשער הציון (שם ס"ק יא) שהפמ"ג מסתפק אפילו בבין השמשות אם רשאי לעלות לדוכן.

ולכאורה אם אין נשיאת כפים בלילה, יש מקום לדון שבארצות הצפוניות שבמשך עונת החורף חשוך כל היום תקופה ארוכה, אין נשיאת כפים. אלא שגם כאן, יש לתלות נידון זה במחלוקת המשנה ברורה וההתעוררות תשובה. ולפי דברי ההתעוררות תשובה שהגדרת ה"לילה" תלויה בחושך, מכיון שכל היום חשוך, ודאי שלא יוכלו לשאת כפים כל זמן שחשוך. אולם לפי דברי המשנה ברורה ש"יום ולילה" הם הגדרה של זמן, ואין זה תלוי באור ובחושך, יש מקום להסתפק ולומר שבמקומות אלו באותם השעות שזמנם מוגדר כ"יום", אולי יוכלו לשאת כפים.

ומכל מקום, כבר הביא המג"א (שם) את דברי המהרי"ל (הובא בדרכי משה או"ח סימן תרכג) שהתיר לשאת כפים בתפילת נעילה אפילו איחר בתפילתו עד הלילה. ובמחצית השקל (סי' תרכג ס"ק ג) הביא את דברי הדרכי משה: "הטעם דאיברים ופדרים קרבן תמיד היו נשרפים בלילה". וביאר במחצית השקל: "ורצה לומר אע"ג דהקרבת הקרבן היה צריך להיות ביום, מכל מקום כיון דעיקר מעשה הקרבן היה ביום, מותר לגמור שריפת אברים ופדרים בלילה. ה"ה הכא, כיון דעיקר התפילה היה ביום מותר לגמור לישא כפיו בלילה".

ובכף החיים (סי' תרכג ס"ק כב) הביא חבל פוסקים שסוברים כדעת המהרי"ל שמותר לישא כפים אם נמשכה התפילה עד לאחר צאת הכוכבים, והיינו דעת שו"ת באר עשק (סי' צח) בשם הרמ"ע מפאנו, הברכי יוסף (סי' תרכג ס"ק ב), היעב"ץ בספרו מור וקציעה (או"ח סי' תרכג) ובספרו שאלת יעבץ (סי' נא). וכן נהוג כיום בבית המדרש הגדול של כ"ק האדמו"ר מגור בירושלים, שנושאים כפים בתפילת נעילה גם בלילה [וכפי שמסר לי אחי הרב מאיר שליט"א שהתפלל בשנה זו [תשס"ג] ביום כיפור בבית מדרש הגדול של כ"ק אדמו"ר מגור שליט"א, ושקיעת החמה היתה בשעה 6.48 ואילו ברכת כהנים לא היתה לפני השעה 7.12, דהיינו לאחר צאת הכוכבים, וזמן מוצאי הצום היה 7.21].

אך מאידך, במחזור המפורש [בתחילתו] בשם הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, שלמעשה קשה לסמוך על שיטת הדרכי משה וסיעתו, ולישא כפים לאחר צאת הכוכבים מאחר שהמג"א והמשנ"ב החליטו לבטל נשיאת כפים בלילה והפמ"ג הסתפק אפילו בבין השמשות [ורק בזמן בין השמשות, דהיינו שלוש עשרה וחצי דקות לאחר השקיעה, אפשר להקל בשעת הדחק].

ולכאורה יש להביא ראיה חזקה לדעת המהרי"ל והסוברים שאפשר לשאת כפים גם בלילה, מדברי המשנה (מגילה פרק ב משנה ה) "כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין וכו' כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים, זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום, דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה". ואמנם, ההתעוררות תשובה (שם) הביא ראיה מכך שלא הזכירה המשנה במצוות הנוהגות כל הלילה הדלקת נר חנוכה, שיכול להדליק גם לאחר עלות השחר, מכיון שכל הנאמר במשנה שם שמצוותם כל הלילה היינו רק עד עמוד השחר, ואם כן מכך שלא נכלל גם נר חנוכה הרי שמצוותו גם אחר כך, עד שיאור היום.

ומעתה יש לומר על דרך זה, מכיון שהמשנה לא הזכירה בין הדברים שזמנם רק ביום את ברכת כהנים, יש ראיה שאפשר לשאת כפים גם בלילה.

ולכאורה לפי זה, יוצא חידוש גדול, שבאמת אפשר לישא כפים כל הלילה, ואולי אפילו אם אין זה בהכרח המשך תפילה שהתחילה ביום. וזהו דלא כדברי המחצית השקל שהבאנו בביאור דעת המהרי"ל שיכול לשאת כפים בלילה רק מכיון דעיקר התפילה היה ביום, שאז מותר לגמור לישא כפיו בלילה, וצ"ע.