פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – תינוק לפני שלושים יום
מועד קטן כד ע"א
כל ל' יום תינוק יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ושני אנשים, אבל לא באיש אחד ושתי נשים {משום יחוד}. אבא שאול אומר: אף באיש אחד ושתי נשים {משום שאין היצר מתגרה בעת צרה (דר"מ ס"ק א)}. ואין עומדין עליו בשורה, ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.
השו"ע פסק ע"פ הראשונים כדעת ת"ק: "תינוק בן ל' יום, מוציאים אותו בחיק לבית הקברות, ולא בארון, ונקבר באשה אחת ושני אנשים; אבל לא באיש אחד ושתי נשים[1], משום יחוד".
וכתב הש"ך (ס"ק ב) ע"פ האור זרוע, שמותר להוציא את התינוק בחיק, אך אם רצו להוציאו במיטה הרשות בידם.
- קטן פחות מ-ל' יום, שכלו לו חודשיו, האם עומדים עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים: (ב"י)
רמב"ן – לא עושים לו כל אלו, אף אם ידוע שכלו לו תשעה חודשים.
רי"ץ גיאת – אם ידוע שכלו לו חודשיו עומדים עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "ואין עומדים עליו בשורה, ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים, ואפילו אם קים לן שכלו לו חדשיו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
והב"י הביא בשם האו"ז, שאם שתי הנשים והאיש קרובים לתינוק – מותר להם להוציא את התינוק יחד, וביאר הדר"מ (ס"ק א), שאין היצר מתגרה בעת צרה. ועוד כתב האו"ז, שבבתי קברות הסמוכים לעיר – מותר.