פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעה ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעה ו

סעיף ו – אבלות קודם יאוש או קבורה

שמועה וייאוש

• ממתי מונים למת כשהגיעה שמועה שנהרגו הרוגי מלכות: (ב"י)

• רב שרירא גאון ורב האי גאון – מונים משעה שהתברר להם שהוא ודאי מת, או שהתייאשו מלברר אם הוא מת.

• תוספות ורמב"ן – אף שיודעים שהוא מת, מונים רק מרגע שהתייאשו מלקוברו.

  • הכרעה: הב"י הכריע כדעת התוספות והרמב"ן, שמונים מרגע הייאוש מהקבורה.

ייאוש לאחר שלושים

• האם ניתן להתאבל על המת, כשהייאוש מלמוצאו בא אחר זמן רב מהשמועה שנהרגו הרוגי מלכות: (ב"י, ש"ך ס"ק ו)

• י"א (מובא ברא"ש ובמרדכי) – מתאבלים שבעה ושלושים, דווקא אם הייאוש היה בתוך שלושים יום מהשמועה.

• רא"ש ומרדכי – מתאבלים שבעה ושלושים, גם אם הייאוש היה אחר שלושים יום מהשמועה על הרוגי מלכות.

  • הכרעה: משמע מהב"י שפסק כרא"ש וסיעתו, שאף אחר שלושים יום מתאבלים. וכ"פ הש"ך.

• כתב הכס"מ (הל' אבל פ"א ה"ג) אם התייאשו בגלל חיסרון ממון לא חלה אבלות, כי אולי המלכות תתפייס בפחות כסף.

שמועה על קרובו שנצלב

• כתב השו"ע ע"פ הרא"ש: "מי שהודיעוהו שצלבו נוכרים קרובו בעיר אחרת, ונהג אבילות מיד, ואח"כ נודע לו שעדיין עומד בצליבה – אותו אבלות לא עלה לו, וחוזר ומונה משיקבר או משנתיאשו מלקברו".

אחר שהתייאשו והתחילו שבעה נמצא המת ונקבר

• כתב ערוך השולחן (סע' יג) שאף אם קברו את המת בתוך ימי האבלות – לא מונים מחדש לאבלותו.^[1]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים