פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא – מת ערב חג סוכות
מועד קטן כד ע"ב
אמר רבינא: הלכך יום אחד לפני החג {נחשב שבעה}, וחג {סוכות שבעה ימים}, ושמיני שלו {נחשב גם שבעה} – הרי כאן עשרים ואחד יום.
וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "שעה אחת לפני החג והחג, הרי י"ד; ושמיני עצרת שבעה, הרי כ"א; ויום שני של שמיני עצרת, הרי כ"ב; ומשלים עליהם ח' אחרים".
וביאר הט"ז (ס"ק ו) שאף ששמיני עצרת נחשב כרגל למניין שבעה ימים מתוך השלושים, לא מחשיבים אותו כרגל לעניין שיבטל גזירת שלושים.[1]
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑
וביאר הט"ז את הטעם לדין זה, שהרגל מבטל גזירת שלושים רק כאשר נהג לפני הרגל מקצת מגזרות שלושים. ולכן כאן לא ניכר שהאבל התאבל אבלות ל' כלל, שהרי בלאו הכי אסור היה לו להסתפר ולהתגלח מצד הרגל. אך מכיוון שאם יבוא אדם מבית האסורים וכדומה יהיה מותר לו להתגלח בחול המועד מדין חול המועד (אך יהיה אסור לו מצד אבלותו) אז אכן ישנו היכר מועט, והיכר זה מועיל לו ששמיני עצרת יעלה לו למנין שבעה ימים מתוך השלושים, אך לא לעניין שיבטלם לגמרי.