הרב משה כלפון הכהן
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב משה כלפון הכהן (מוהרמ"ך) היה רבו של האי ג'רבה ומגדולי רבני תוניס בדור הקודם. נודע בחיבתו הגדולה לציונות ולמדינת ישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ב בשבט תרל"ד באי ג'רבה שבדרום תוניס, לאביו הרב שלום הכהן. למד בילדותו אצל הרב יוסף ברבי, וכבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו. בהמשך, למד הלכות שחיטה ובדיקה בעיר זרזיס, וקיבל הסמכה לשוחט מרבני ג'רבה. בגיל 25, ביקשו ממנו להיות חבר בבית הדין בג'רבה, ולקבל משרות רבניות שונות, אך הוא סרב לכולן, בין השאר, מפני שרצה להנות מיגיע כפיו. בשנת התרס"ד, היה הרב בין מקימי חברת 'ברית ותורה', שמטרתה להוציא כתבי יד של גדולי ישראל לאור. בשנת תרע"ה, כשנפטר הרב משה זקן מאזוז, נאלץ לקבל על עצמו משרת חבר בבית דין של ג'רבה, יחד עם הרב מרדכי אמייס הכהן והרב ציון כהן יהונתן. הוא היא ממונה על תחום האישות והירושות. בתקופה זו, פנו אליו בשאלות הלכתיות מכל רחבי תוניסיה, והוא התכתב עם חכמי דורו (כדוגמת רבי משה שתרוג- רבה של תוניסיה). פעל לשינוי שיטת הלימד הרווחת, שזנחה את לימוד ההלכה והותירה אותו כתחום לרבנים בלבד. נהג לכנס בביתו בשבתות קבוצה של תלמידים מובחרים, והיה מציג בפניהם שאלה הלכתית, ונותן להם מקורות למציאת התשובה, ובשבת הבאה היה מתקיים דיון בסוגיה עד להכרעה הלכתית. בין תלמידיו במסגרת זו היה הרב רחמים חי חויתה הכהן, שהיה אז בן 15 בלבד, וכבר שנתיים לאחר מכן החל לפסוק הלכות ולכתוב תשובות.
בשנת התרצ"ה (כנראה), הפסיק הרב מרדכי אמייס הכהן לכהן כאב בית הדין של ג'רבה, ואז נכנס הרב כלפון הכהן במקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. בהמשך הצטרפו תחתיו תלמידיו הרב רחמים חי חויתה הכהן והרב רפאל כדיר צבאן. פלישת הנאצים לג'רבה בשנת תש"ג, אף שהסתיימה בתבוסת הנאצים מול בעלות הברית, דרדרה את מצבו הבריאותי.
הרב כלפון הכהן תכנן לעלות לארץ ישראל, ורחש חיבה גדולה לשיבת ציון ולציונות. הוא כתב על כך מאמרים רבים, ובשנת תרע"ט הצטרף לתנועת "עטרת ציון" הציונית שהוקמה בג'רבה. שמח מאד על הקמת המדינה, וקבע שיש לנהוג ביום זה יום חג.
בשנת תש"ט, נסע לעיר הבירה תוניס כדי לסדר מסמכים לעלות לארץ, אך נפטר שם, ביום י"ח בטבת תש"י, בגיל 76, בטרם הספיק לעלות ארצה. נקבר בתוניס, ומאוחר יותר הועלו עצמותיו ארצה, ונקברו בהר המנוחות לצידו של הרב שלום משאש, רבה של ירושלים.
ספריו[עריכה]
חיבר כארבעים וארבעה ספרים, חלקם מופיעים בתחילת ספרו "דרש משה":
- שו"ת שואל ונשאל
- דרש משה
- שבת אחים- על הלכות טרפות ובדיקה.
- הלכה למשה- כללי הוראה ותקנות מבני ג'רבה.
- ברית כהונה- על השולחן ערוך ומנהגי תוניס וג'רבה.
- חוקת משה- על כללי ההוראה ותקנות רבני ג'רבה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- "עמוד ההוראה" - תולדות חייו של הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל - מאת עובדיה חן. בני ברק תשס"ח
- "מלכי תרשיש- תולדות רבני תוניסיה וחיבוריהם" מאת הרב בנימין רפאל כהן תשמ"ו עמ' שז-שי.
- אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה" חלק א מאת הרב יצחק דדון.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 251.
" ד"ר ירון נעים "הרב כלפון משה הכהן מג'רבא ויחסו למודרנה", דוקטורט, בר אילן תשס"ט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ר' יואל יעקובי, "רב האי", אתר Yeshiva.org.il
- צבי שיימן, התוניסאי הציוני: יום הזכרון לרב משה כלפון הכהן זצ"ל, סרוגים