ציפורי מצורע

ציפורי מצורע הן שתי ציפורי הדרור הנילקחות לטהרת המצורע, או לטהרת הבית המנוגע.

הדינים

מצוה לכתחילה ששתי ציפורים אלו תהיינה שוות במראה (שיהיה להן אותו גוון) ובקומה (שתהא קומתן שווה) ובדמים (שיהא מחירן שווה). כמו כן, מצוה לכתחילה ששתיהן ייקנו בבת אחת.
את אחת משתי הציפורים שוחטים אל תוך כלי חרס מלא רביעית הלוג מים חיים. לאחר מכן קוברים את הציפור השחוטה.
את הציפור השנייה טובלים - יחד עם בקעת של ארז, גבעול של אזוב ורצועה של צמר צבוע באדום - במים המעורבים בדם הציפור השחוטה, ומזים שבע פעמים על המצורע או על הבית המנוגע לשם טיהורם. לאחר מכן משלחים את הציפור לחופשי.

הצורך בשתי ציפורים

בניגוד לכלל קורבנות הכפרה כמו החטאת והאשם, המצורע מביא 2 ציפורים לטהרתו, כאשר הכהן שוחט אחת מן הציפורים ואילו את הציפור השניה הוא משחרר. הגמרא ‏^[1] מסבירה כי המצורע מביא בכוונה ציפורים המפטפטות הרבה לסמל על כך שגם הוא חטא בכך שפטפט ואמר לשון הרע. אך עדיין לא מובן מדוע המצורע מביא ציפור נוספת שאותה הוא אינו שוחט אלא משלח?

הכלי יקר ‏^[2] מפרש כי הציפור הנוספת מסמלת למצורע על חשיבותו של הדיבור. המצורע עלול לחשוב שהדרך הנכונה בשביל להימנע מלשון הרע היא להפסיק לדבר לחלוטין. אך למעשה כוח הדיבור הוא חלק משמעותי מהאדם שאסור לבטלו לחלוטין. אדם המתמקד רק בסור מרע, אינו יכול להשתמש בכוח הדיבור על מנת לעשות טוב. הציפור הנוספת מסמלת למצורע שעל אף החומרא הגדולה בחטא לשון הרע- אין הדבר אומר שיש לבטל את כוח הדיבור מעיקרו. את החלק הרע של הדיבור האדם שוחט ומתוודה עליו לה', בעוד החלק הטוב משוחרר לחופשי לעשות מעשים טובים באמצעותו ‏^[3].