פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמב א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
שליח שהביא גט ממקום למקוםא בחוצה לארץ, או מארץ ישראל לחוצה לארץ, או מחוצה לארץ לארץ ישראל, אם היה השליח עומד בשעת כתיבת הגט וחתימתו, ה"ז אומר בפני שנים: בפני נכתב ובפני נחתם, ואחר כך יתן לה בפניהם ותתגרש בו; ואע"פ שאין עדיו ידועים אצלנו (משנה גיטין ב,א). ואפילו היו שמות עדיו כשמות העובדי כוכבים, אין חוששין להם (יא,ב). ואם בא הבעל ועמד וערער, אין משגיחין בו. לפיכך אף הנשים שאינן נאמנות לומר: מת בעלה, נאמנות להביא גט זה ולומר: בפני נכתב ובפני נחתם (כג,ב). וכן שליח שהביא גט מארץ ישראל ואמר: בפני נכתב ובפני נחתם, אף ע"פ שאינו צריך, אם יבא הבעל ויערער, אין משגיחין בו (ו,א). ואם אין השליח עומד בשעת כתיבה וחתימה, אל ינתן לה אלא אם כן נתקיים בחותמיו (ב,א). ויש לשליח להיות מכלל הג' שקיימו אותו (ע"פ ה,ב); ואם לא נתקיים, ונתן לה, הרי זה פסולב, עד שיתקיים (רמב"ם כחכמים ה,ב). ואם בא הבעל וערער, ולא נתקיים, אינה מגורשת. אבד הגט, הרי זו ספק מגורשת (רמב"ם). ומפני מה הצריכו לומר: בפני נכתב ובפני נחתם, בחוצה לארץ, כדי שלא תהיה האשה צריכה לקיימו אם יבא הבעל ויערער, מפני שאין עדים מצויים לקיימו ממקום למקום בחוצה לארץ (רי"ף,רמב"ם,רא"ש כרבא ב,ב, דלא כראב"ד). ונ"ל דהאידנא, אפילו בארץ ישראל צריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם. הגה: ובזמן הזה, המביא גט, אפילו מבית לבית בעיר אחת, צריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם (תוספות ריש גיטין). ועיין לעייל סימן קמ"א סעיף נ"ה דאין ליתנו בזמן שהבעל בעיר. יש אומרים דאם יש לשליח הרשאה וכתב בה מי הם עדי הגט, דזה מקרי נתקיים בחותמיו, ואם כן אין השליח צריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם (רשב"א סימן תקס"א ומרדכי ריש המקבל). ויש חולקים ואומרים דהרשאה לא מקרי קיום (ריב"ש סימן שי"ח ובסדרים). וכן נוהגין דשליח אומר: בפני נכתב ובפני נחתם, אף כשיש לו הרשאה, ואין לשנות.
בפני נכתב ובפני נחתם:
גיטין ב,א: משנה: המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם... המביא גט בארץ ישראל, אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם; ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו. גמרא: מ"ט? רבה אמר: לפי שאין בקיאין לשמה, רבא אמר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו. מאי בינייהו? איכא בינייהו, דאתיוהו בי תרי; אי נמי, ממדינה למדינה בארץ ישראל; אי נמי, באותה מדינה במדינת הים.
רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: הלכה כרבא. הרי"ף והרא"ש כתבו נפק"מ נוספת מעבר לשלוש שבגמרא, שאם הגט מקויים או שניתן לקיימו במקום הקבלה אין צורך לומר בפ"נ ובפ"נ.
ראב"ד: הלכה כרבה.
כיצד מועיל? הגמרא מבארת שאע"פ שאין שני עדים מועיל משום שקיום נצרך רק מדרבנן והם הקלו כאן משום עיגונא. הב"ש מקשה לדעת הפוסקים שבטוען מזוייף צריך קיום מהתורה, וכן סובר השו"ע לדעתו, א"כ כיצד מועיל לכשיבוא הבעל ויטען מזוייף. ועונה שאכן אם יבוא הבעל ויערער מיד בשעה שאומר בפ"נ ובפ"נ לא יועיל, אך מועיל אם יבוא לאחר זמן, משום שכבר תיחשב אמירת השליח כשני עדים. עוד מבאר הב"ש, שמועילה האמירה אפילו לענין גביית כתובה מהלקוחות לרמות שאין שני עדים, משום מדרש כתובה, שכל שראויה להינשא לאחר גובה כתובה, אך לענין תוספת כתובה כתב הרמב"ן שאינה גובה מהלקוחות כיוון שאין מדרש כתובה אלא לעיקר ולא לתוספת. הב"ש הסתפק אם מטעם זה אפילו מהבעל אינה גובה תוספת או שלענין זה נחשב כשני עדים.
א. במקום אחד: גיטין ו,א: רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא. רב ששת מצריך משכונה לשכונה. ורבא מצריך באותה שכונה. והא רבא הוא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו? שאני בני מחוזא, דניידי.
רמב"ם,שו"ע: רק במחוזא צריך אפילו במקום אחד אך בשאר המקומות רק ממקום למקום.
ר"ת,רשב"א,רא"ש,רמ"א: היום בכל המקומות ניידים כבמחוזא ולכן צריך אפילו במקום אחד.
ב"ש: הביא שתי הדעות.
ב. לא נתקיים ולא אמר: רמב"ם,שו"ע: פסול, ואם נישאת לא תצא. כל פסול בלשון הרמב"ם פירושו שלא תצא.
תוס',רא"ש,ש"ג: אפילו נישאת תצא. אא"כ יכול ליטול ולתת לה שוב ולומר. הב"ש הביא את שתי הדעות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.