פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לט י

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:49, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לט י

סעיף י[עריכה]

אם יש בידו פסק דין, אין הלה נאמן לומר: פרעתי (רי"ף,רמב"ם). הגה: ואם זה איחר כמה ימים הפסק דין בידו, ולא תבעו, סברא שפרעו, מדשתק כולי האיא. והדיינים יש להם לומר לנתבע שנתנו הפסק דין לתובע; ואם לא אמרו לו, נאמן לומר: פרעתיב. ואם שכחו אם אמרו לו או לא, חזקה שכדין עשו ואמרו לו (הגהות מיימוני פרק ז' מה' טוען). ויש חולקין ואומרים דבכל ענין נאמן הנתבע לומר: פרעתי, נגד פסק דין (טור בשם אבי העזרי ומרדכי פ"ק דב"מ אות רנ וב"י בשם רש"י). עיין בשאלות ותשובות רבי לוי בן חביב סימן ק"ט.

פרעתי נגד שטר פסק דין: מהר"ם,רי"ף,רמב"ם,שו"ע,ש"ך: אינו נאמן. המרדכי הביא את מחלוקת המהר"ם והראבי"ה, ובבה"ב כתב שהרי"ף והרמב"ם כמהר"ם. לשיטת הרמב"ם והשו"ע לעיל סע' ט אינו נאמן אפי' כשאין ביד התובע את שטר פסק הדין, כיוון שזהו מעשה בי"ד, ותמה הש"ך לפי"ז מדוע נזקק השו"ע לכתוב דין זה. דעת הש"ך עצמו היא שללא שטר נאמן ונגד שטר אינו נאמן.

ראבי"ה: נאמן. פסק דין לא נכתב כדי לגבות בו אלא כדי לזכור מה פסקו הדיינים. בסי' ע,ו פסק השו"ע את דברי הראב"ד שאם נתחייב בדין ולא היה בידו לפרוע וכתבו לו מעשה בי"ד אינו נאמן לומר פרעתי, ומקורו מב"מ יז,א "הטוען אחר מעשה בי"ד לא אמר כלום"[1]. הש"ך כתב שהשו"ע לשיטתו שפסק שאינו נאמן כנגד שטר פסק דין, ואילו הסמ"ע כתב ששם הראבי"ה מודה כיוון שאין לו לפרוע ולכן עשו שטר שישאר בידו כדי שיוכל לגבות בו.

רמ"א: הביא גם את דברי הראבי"ה. הע"ש כתב שכן המנהג, והש"ך כתב שמשמע מהרמ"א שהעיקר כרי"ף.

א. כשאיחר הפסק בידו: נתיבות – דוקא כשאין גם שטר חוב בידו, אחרת לא מרעים את השטר מכח סברא זו.

ב. ההגה"מ כתבו שאם הדיינים אומרים שלא אמרו לו, נאמן לומר פרעתי, ומשמע שהדיינים נאמנים לומר כן אפילו אם כת"י יוצא ממק"א, ושאל הש"ך מאי שנא מאמנה, ותירץ שנראה שדוקא בעדים אינם נאמנים לפי שכיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, אמנם דיינים נאמנים ובפרט כאן שאינם חוזרים לגמרי.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נראה שלדעת הראבי"ה הכוונה שם רק לתקנות בי"ד כמו כתובה וכד' ולא כלול בכך שטר פסק דין.