פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לט יא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:49, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לט יא

סעיף יא[עריכה]

שטר הודאה שיצא ולא היה כתוב בו: אמר לנו: כתבו וחתמו ותנו לו, הרי זה כשר, שאילו לא אמר להם: כתבו וחתמו ותנו לו, לא היו נותנים (סנהדרין כט,ב). ויש אומרים שהסופרים שבזמן הזה חוששים לענין טריפת לקוחותא, שמא לא אמר להם (שו"ת רשב"א).

א. גבייה מיניה: הגה"א,שו"ע: גם כשחוששים זה דוקא לגבי לקוחות, אמנם מיניה אפשר לגבות כיוון שלא חושדים ששיקרו בעיקר הענין.

ש"ך: תמה, הרי כיוון שהשטר פסול מטעם "מפיהם ולא מפי כתבם", אינו יכול להוות אפילו ראיה. ובשלמא ההגה"א יתכן שסבר כשיטת ר"ת וא"כ אין כאן בעיה של "מפיהם", אמנם השו"ע פסק כרמב"ם בסי' כח,יא. ועיין נתיבות שתירץ.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.