פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מב ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:49, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מב ה

סעיף ה[עריכה]

היה כתוב בו למעלה דבר אחד, ולמטה דבר אחר, ואפשר לקיים (שניהם), מקיימים אותםא (הגה"מ). אבל אם הם סותרים זה את זה, כגון שכתוב למעלה: מנה, ולמטה: מאתים, או איפכא, הולכים אחר התחתון, והוא שלא יהיה בשטה אחרונה (משנה ב"ב קסה,ב), ואין כתוב בשטר: והכל שריר וקיים (רמב"ם). הגה: מיהו לאפקועי מבעל השטר למדין ואפילו משיטה אחרונה (נ"י פ' גט פשוט בשם ריטב"א והרא"ה). ואם נמחק סכום של מטה, הכל פסול, דאפשר שהיה כתוב בו למטה רק דינר אחד (הגהות אשירי). ויש מי שאומר שאם למעלה היה פורט והולך, ולמטה כתוב סכום הכל כך וכך, ופיחת או הוסיף, בזה אנו אומרים ודאי טעה בחשבון, ואחר הפרט אנו הולכים; ונראין דבריו (רי"ד). בד"א שהולכים אחר התחתון, כשאין האחד תלוי בחבירו. אבל אם היה כתוב בו: מאה שהם מאתים, או מאתים שהם מאה, אינו גובה אלא מאה, שהוא הפחות שבשניהם, דיד בעל השטר על התחתונה (משנה שם).

א. כשאפשר ליישבם: הגר"א מביא לכך מקור מב"ב קסו,ב מהאיבעיא אם חוששים לזבוב.

כשאפשר ליישבם רק בדוחק: סמ"ע: בכל זאת מיישבים.

ש"ך: אין מיישבים.

חזרה התלויה בעדים: חוט השני: דוקא בחזרה התלויה בבעלי הדבר הולכים אחר התחתון אבל בחזרה התלויה בעדים, כגון שינוי בזמן, לא שייך לומר שחזרו בהם בעלי הדבר.

כתוב שקנו בקנין גמור ולא כתוב "במנא דכשר למיקנא ביה":

מהרא"י: יש לחוש שלא קנה בחליפין אלא בקנין אחר, ויד בעל השטר על התחתונה.

ש"ך: מקשה שהרי במקום שהשטר יהא בטל לגמרי לא אומרים שיד בעל השטר על התחתונה (כמבואר בסע' ט), וכאן אם עשה קנין שאינו מועיל השטר יהא בטל. ומיישב שאנו חוששים שמא הם עשו קנין שאנו מסופקים בו אם הוא מועיל והסופר סבר שהוא מועיל. בכה"ג אומרים שידו על התחתונה אף לפסול, כיוון שלא שייכת הסברא שודאי לא טרחו לכתוב שטר בכדי. ראה סיכום על סע' ט.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.