פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו יח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:53, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מו יח

סעיף יח[עריכה]

צריך שלא יהיו עידי הקיום קרובים לדייני קיום (ר"ן[1]); ויש מכשירין (שו"ת רשב"א). הגה: ועידי הקיום יכולין להיות קרובים לעדים המעידים על חתימת הדיינים שקיימו השטר (ב"י). ועידי הקיום לא יהיו קרובים זה לזה (ר"ן סוף פ"ב דכתובות).

טעמו של הרשב"א הוא שהטעם בכל עדות הוא כדברי הירושלמי משום שזו עדות שא"א להזימה, אך בקיום שטרות זה לא שייך אלא במציאות רחוקה שיאמרו שראו כתבם במקום פלוני, ובקיום שטרות דרבנן לא חששו לכך. אמנם הר"ן סובר שלפי הבבלי זוהי גזה"כ ואם כן אין לחלק. וכן כתב הריטב"א שזוהי גז"כ, וביארה שכמו שעדים קרובים נחשבים כעד אחד כך עדים ודיינים קרובים נחשבים כאחד, והריהם כעד המעיד שנעשה דיין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. על דף כח. הר"ן הביא את דברי הרשב"א וחלק.