פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו ל

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:53, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מו ל

סעיף ל[עריכה]

אפילו כשלא מת אחד מהם, נוהגין לכתוב: וחד ליתוהי. כדי להקל מעליהםא, שלא יחתמו בו אלא שנים (ב"י). הגה: אם כתב בהנפק: במותב תלתא וכו', וחתומים בו ג', ונמצא אחד מהן קרוב או פסול, יש אומר דכשרב, דתלינן דג' אחרים ישבו, ולא חתמו מהן רק ב', והג' הקרוב או הפסול חתם אחר כך (ריב"ש סי' תי"ו), כמו שנתבאר לעיל סימן מ"ה סעיף י"ב לענין שאר שטרות. וי"א דפסול (הרא"ש כלל ס' סי' ד'). קיום שכתבו: אנחנו סהדי, כשר, דהואיל וחתומים ג' אנו רואין שהיו בית דיןג (ריב"ש סימן שפ"ב).

א. להקל מעליהם: כשיש טירחה להחתים את השלישי (סמ"ע).

ב. נמצא קא"פ: ש"ך – לדעת הרמ"א בסי' מה,יב נראה שגם כאן כשר דוקא אם הקרוב חתום ראשון, כיוון שאז תולים ששיירו את המקום הראשון לאדם חשוב ובא זה וחתם. הרמ"א כתב שהרא"ש חולק על הריב"ש, אולם הש"ך כתב שאינו חולק אלא הוא עוסק במקרה שידוע ששלושה אלו היו במושב ולא שלושה אחרים.

ג. אנחנו סהדי: ש"ךהריב"ש הסתפק בכך ולא הכריע, וצ"ע לדינא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.