פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
ראובן הפקיד שטרי חובות אצל שמעון ואמר לו: שטרות שהפקדתי בידך תנם ללוי, במעמד שלשתן, כל זמן שלא חזר בו ראובן יש לשמעון ליתנם ללוי. חזר בו, יש לו להחזירה לו, שכל זמן שלא קנה השעבוד שבהם לא קנה גופם, בין במסירה בין בחליפין בין במעמד שלשתן. ואם כתב לו והקנה לו הן וכל השעבוד שבהן, והמחהו אצל אותו שמופקדים בידו, המחאה זו כמו מסירה, ונמצא שהם קנויים לו בכתיבה ומסירה (בעה"ת).
הקנאת שט"ח מופקד במעמ"ש: (במעמד המלווה, הנפקד והקונה; כאן א"א להקנות את גוף החוב ע"י הקנין של מעמ"ש כיוון שהלווה לא נמצא)
בעה"ת,שו"ע: אפשר להקנות בצרוף הכתיבה "איהו וכל שיעבודיה". כלומר, מעמ"ש מועיל במקום המסירה, ולכן בצרוף כתיבה מועיל להקנות גם את השיעבוד.
רמב"ן,ש"ך: אינו מועיל במקום מסירה, כמו חליפין שאינו מועיל. הש"ך תמה על פסיקת השו"ע, שהרי בסע' ד פסק כרמב"ן שחליפין אינו מועיל והרמב"ן דימה בין שני הקנינים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.