פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ר ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ר ה

סעיף ה[עריכה]

כשם שאין כליו של לוקח קונה לו ברשות מוכר, כך אין כליו של מוכר קונה ללוקח אע"פ שהוא ברשות לוקח. (וי"א אפילו אמר ליה המוכר: זיל קנה, לא קנה) (טור בשם הר"י וב"י בשם הרא"ש).

ב"ב פד,ב: א"ר אסי א"ר יוחנן: מדד והניח על גבי סימטא - קנה... במודד לתוך קופתו... [פה,א] רב ושמואל דאמרי תרוייהו: כליו של אדם קונה לו בכל מקום, חוץ מרה"ר; ורבי יוחנן ור"ש בן לקיש דאמרי תרוייהו: אפילו ברה"ר. אמר רב פפא, לא פליגי: כאן ברה"ר, כאן בסימטא, ה"נ מסתברא, דא"ר אבהו א"ר יוחנן כליו של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניחו.

מדידה בסימטא: תוס',רא"ש,רמ"א: מקשים בין מימרותיו של ר' יוחנן, שבראשונה הצריך מדידה ובשניה לא הצריך, ותירצו שבסימטא אם אומר לך וקנה - קנה ללא מדידה, ואם לא אומר - צריך מדידה (אפי' ע"י מוכר).

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: כתבו רק את המימרא השניה, והב"י הסביר שמה שנאמר בראשונה מדידה, לאו דוקא ואורחא דמילתא נקט (ואין צריך לא אמירה ולא מדידה).

כלי לוקח ברשות מוכר ולהפך: ב"ב פה,ב: בעא מיניה רב ששת מרב הונא, כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח או לא.

רא"ש,ר"י מיגש,רמ"ה,טור,קצות: גורס שזו בעיא דלא איפשיטא, ולכן מספק לא קנה. רמ"ה - לפי"ז אם קנה חפץ אחד בכליו ברשות מוכר, וחפץ אחד בכלי מוכר ברשותו, קנה ממ"נ.

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: גורסים שנפשט שלא קונה עד שיש גם כלי לוקח וגם רשות לוקח. כ"כ הב"י בדעת הרי"ף, אולם הרא"ש גרס וסבר שלפי הרי"ף תמיד הכלי בטל לרשות.

↵ כשהלוקח קיבל רשות להניח כליו ברשות המוכר:

גמרא: רבי יוחנן אמר: מקום חיקה ומקום קלתה קנוי לה, לפי שאין אדם מקפיד על מקום חיקה וקלתה.← רשות מועילה.

רמ"ה: דוקא אם אמר לו זיל קני, שאז גילה דעתו שנח לו שיניח שם ע"מ לקנות, אבל לא מספיק שיתן לו רשות להניח.

ר"י מיגש: קנה כלי מהמוכר והגביהו והניחו ברשות המוכר, ואח"כ קנה ממנו פירות והניח בכלי - קנה, כי בגלל הנאת המוכר במכירת הכלי הוא לא מקפיד על מקומו.

בה"ב,שו"ע: הר"י מיגש מודה לרמ"ה.← צריך רשות להניח ע"מ לקנות. בפשטות כונתו שבמקרה של הר"י מיגש המוכר לא רק מתרצה שיניח אלא מתרצה שיניח ע"מ לקנות. וכן משמע שפסק השו"ע כי בסע' ד הביא את דברי הר"י מיגש, ובסע' ג כתב 'אא"כ אמר לו לך וקנה', משמע שרשות להניח לא מספיקה.

טור,ב"ח,ש"ך: הר"י מיגש חולק על הרמ"ה, ולדעתו מספיק רשות להניח.

ש"ך: פסק כר"י מיגש ע"פ הבנתו, שמספיק רשות להניח.

נתיבות: פסק כרמ"ה, משום שרק כשמשאיל לו ע"מ לקנות, משאיל לו גם את אויר הכלי, ורק כך יכול לקנות.

↵ בכלי מוכר ברשות לוקח, כשהמוכר אמר לו זיל קני:

ר' יונה,רא"ש,רמ"א: לא מועיל, ולא דומה לכלי לוקח ברשות מוכר, כי שם מספיק שיקבל רשות להניח ברשותו, ולכך מועילה אמירת לך וקני, אך כאן צריך שהכלי יהיה של הלוקח או שאול לו, ואמירת לך וקנה אינה לשון השאלה.

רמב"ם,שו"ע: מועיל. כתבו בסע' ז לגבי כור בשלושים סאה בסלע שלאחר שמדד כל הכור קנה בכלי מוכר ברשות לוקח, (ב"י - כיון שמדד הו"ל כאילו אמר זיל קני).

קופת לוקח בתוך קופת מוכר ברשות לוקח:

שו"ע אה"ע: קופתה בתוך קופתו - אינה מגורשת.

ב"ש: מדובר שעומד בקרקע שלה.

קצות: יתכן שמדובר בעומד בסימטא. בתחילה כתב שנראה שאם עומד ברשותה זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש. לפי הרא"ש שזו בעיא דלא איפשטא קונה ממ"נ, ולפי הרמב"ם שצריכים מעיקר הדין גם רשות לוקח וגם כלי לוקח - לא קונה. ובסוף כותב שאולי גם לרמב"ם קונה, כי סו"ס יש גם כלי לוקח וגם רשות לוקח (למרות שכלי המוכר מפסיקים ביניהם), ומ"מ אנן קי"ל כדעת הרא"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.