ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רד א

דין 'מי שפרע'[עריכה]

אם נתן דמי מקח, ‏^[1] ולא קנאו (במשיכה שהיא המועילה אחר תקנ"ח) כל החוזר בו (מוכר או קונה) מקבל על עצמו קללת 'מי שפרע' כי לא נהג כמנהג יהודים.‏^[2]

בשלטי גבורים (ב"מ א:) נקט שאחר שנתקנה שבועת היסת, הכופר במקח נשבע, אע"פ שאילו חזר בו נפטר בלא כלום. ואינו כן, שכל החוזר בו לא נשבע, ש"ך. ‏^[3]

בהונאה[עריכה]

המאנה חברו בשתות ונתן דמיו ולא משך, המתאנה (החוזר) אי"צ לקבל מש"פ והמאנה (כשחוזר) מקבל מש"פ, ב"ח, ואינו כן אלא כלל הוא כל שאילו משך קנה, בנתינת דמיו מקבל מש"פ, ש"ך. ‏^[4]

סעיף ב'[עריכה]

כל שנאנס אינו במש"פ וכן הירא להפסיד מקחו, ולא מהני הבטחת המוכר להחזיר לו כי לא רוצה לעמוד עמו לדין או חושש שלא יהא לו לפרוע. והירא להפסיד מקצתו מקבל מש"פ, סמ"ע (נתיה"מ ורע"א, ועי' בי' הגר"א) כשהתקלקל מעט (יין והחמיץ) אבל נאבד ואינו בעולם חוזר ממה שאין לו.

סעיף ג'[עריכה]

הפוסק על שער השוק וקיבל דמיו (ולא היה לו) אם בהיתר קיבל ע"ע מש"פ ואם באיסור לא קיבל, סמ"ע.

סעיף ד'[עריכה]

סדר קללת 'מי שפרע': 'מי שפרע מאנשי דור המבול.... וממצריים שטבעו בים ‏^[5] הוא יפרע ממי שלא עומד בדיבורו, ‏^[6] ולרמ"א בנוכח 'ממך אם לא תעמוד בדיבורך'.

סעיף ה'[עריכה]

כל שאין במעשיו קניין מן התורה (כסף, לולא תקנ"ח) לא מקבל מש"פ, ולכן הנותן משכון על מקחו לא קיבל מש"פ, באה"ט. ועי' קצוה"ח (סק"ב) שכל שנתן מעות נחשב סיטומתא ואע"פ שלא קנה קיבל מש"פ, ולדעות הראשונים שזוכה במשכון (רמב"ן רשב"א) רצה לומר שה"נ גם משכון יקבל מש"פ, אבל לא פסק כן בשו"ע (אלא לא זוכה במשכון כלל) ואין מש"פ במשכון.

סעיף ו'[עריכה]

פסקו הדמים ורשם לוקח על המקח לסימן בפני המוכר (או באמירתו) קיבלו מש"פ (אפילו לא שילם כלום), וכשמנהגם לקנות בזה הוא קניין גמור (סיטומתא).

סעיף ז'[עריכה]

נו"נ בדברים בלבד אע"פ שאין מש"פ הרי הוא 'מחוסר אמנה' ואין רוח חכמים נוחה ממעשיו. ‏^[7]

סעיף ח'[עריכה]

הבטיח מתנה וחזר בו, במרובה אין מחוס"א (כי לא מאמינו עד שיקנהו) ובמועטת יש (עובר)

סעיף א[עריכה]

מי שנתן דמים ולא משך המטלטלים, אף על פי שלא נקנו לו המטלטלים כמו שנתבאר, כל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל מי שפרע (משנה בב"מ מד,א); ואפילו לא נתן אלא מקצת הדמים^א.

א. מקצת הדמים: ב"מ מח,ב: איתמר ערבון רב אמר כנגדו הוא קונה ור' יוחנן אמר כנגד כולו [רש"י: ערבון - מעט מעות נתן לו על פיסוק מרובה].

סמ"ע: גם אם רוצה לחזור רק מהנותר - מקבל מי שפרע, כמו שבקרקע קונה כולה כשנתן מקצת דמים.

מתאנה: ב"ח: מי שנתאנה בשתות ורוצה לחזור מהמקח, אף אם המאנה רוצה להחזיר לו את ההפרש, יכול לחזור ואינו מקבל מי שפרע.

ש"ך: צריך לקבל - מעות לענין מי שפרע הוי כמשיכה לענין קנין^[8].

נתן שט"ח במקום מעות: מחנ"א: קנה לגמרי. תוס'^[9] כותבים שבסודר אין חשש נשרפו מעותיך בגלל שעדיין לא קיבל את הכסף ולכן טרח ומציל. לפי"ז גם כאן מכיוון שלא קיבל הכסף טרח ומציל.

נתיבות: דינו כמעות ולא קנה. לא פלוג רבנן ומכיוון ששם קנין מעות עליו לא קנה. מוכח כן מכך שהכסף לא קונה את הזהב אע"פ שלא שייך במעות החשש, וכן להפך בקנין סודר קנה גם אם כבר שילם, שאז שייך החשש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]