פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רד ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:35, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רד ה

סעיף ה[עריכה]

הלוקח מחבירו קרקע או שאר מטלטלים, ופסקו הדמים והניח משכון על הדמים, לא קנה, וכל הרוצה לחזור משניהם חוזר, ואינו חייב לקבל מי שפרע. (ירושלמי,רי"ף,רמב"ן).

הרי"ף (כט,א) הוכיח שאם הלוקח לא שילם אלא רק נתן משכון אין מי שפרע, מכך שבקידושין ח,ב לגבי האמה שנקנתה במשכון, פסקו מנה אין כאן משכון אין כאן, ולא נזכר שיש מי שפרע. הרמב"ן דחה את ראייתו, שבעבדים וקרקעות אין מי שפרע, וא"כ אין להביא ראיה מקניית אמה. אמנם הרמב"ן הסכים לעצם הדין, שאין מי שפרע במשכון, מכיוון שאפילו מהתורה לא קונה במקרה זה (בב"מ מז,ב הגמ' רוצה להוכיח כר"י שמהתורה מעות קונות מכך שאחרת לא היה מי שפרע. אמנם למסקנה לפי ר"ל יש מי שפרע למרות שמעות מדרבנן, אך מ"מ מסתבר שלר"י נשארנו בהבנה זו שרק במילי שקונה מדאורייתא).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.