פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:43, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כז ה


סעיף ה - 'הריני נותן בתורת קידושין'

ריב"ש: לשון 'הריני נותן לך בתורת קידושין' מועילה ומקודשת, למרות שלא הזכיר שמקודשת לו.

☜ כך פסק השו"ע. ח"מ: דעת הריב"ש שהוי ספק קידושין ולא קידושין גמורים.

הגהות מרדכי: אינה מקודשת.

ר"י דוראן, ב"י ורמ"א: דווקא בלשון שמשמעותה להבא מקודשת, 'קידושין יהיו' ולא 'הן קידושין'. ⤶ ח"מ: אין מקום לחלק, וגם בלשון הווה מקודשת.

⦿ לשונות נוספים

☜ 'אני נותן לך לקידושין': לדעת הרשב"א מקודשת, ולמהרי"ט אינה מקודשת כי במשמעות הלשון נשמע שנותן לה לצרכי קידושין אך לא כדי לקדש אותה. הובאו בב"ש.

☜ 'קח טבעת זאת קידושין על בתך': אינה מקודשת אין במשמעות הלשון הוכחה שמתכוון לקדש - מהר"י בירב בשם ר"י דוראן בב"י, ורשב"א בב"ש.

☜ 'הרי אתה חמי': להגהות אלפסי ולרמ"א (סעיף ו) אינה מקודשת אמנם האב מקבל את הכסף כשמקדש אותה, אך הוא צריך להקנות את הבת ולא את עצמו. אפילו כשהיו עסוקים בענייני קידושיה אינה מקודשת. לח"מ ספק מקודשת כי מדבריו נשמע שהוא רוצה לקנות את הבת.

סעיף ה[עריכה]

יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה: הריני נותנו לך בתורת קדושין, הוי כאומר: ליא (ריב"ש). הגה: וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא, כגון שאומר: הרי הן קדושין, או קדושין יהיו. אבל אמר: הן קדושין, לחוד, אינו כלוםב (ב"י בשם תשובת הר"י דוראן).

א. בתורת קידושין: ב"ש – מהשו"ע משמע שמקודשת ודאי, אך מהריב"ש משמע שרק מספק.

ב. לשון הווה: ר"י דוראן,רמ"א: אינו כלום. מקורו מביטול גט שקי"ל בסי' קמא שצריך לומר יהא חרס אך אם אמר גט זה חרס אינו כלום.

ח"מ: מקודשת. הגמ' אומרת שלשון קידושין הוא שאוסר אותה לעולם כהקדש, ובהקדש חל אף בלשון הווה, וכן מוכח מהמהר"ם והרמ"א בסע' ג שהאומר "בשביל חיבה ואהבה" יש לחוש לקידושין. הב"ש יישב שמדובר באומר בלשון להבא.

ב"ש: אם דיברו תחילה בעסקי קידושין יש להחמיר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.