פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כט ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
[[קטגורמסכת קידושין קידושין מח ב אומרת שהאומר לאשה 'התקדשי לי בכוס זה', לפעמים הכוונה לכוס עצמה, לפעמים למשקה בלבד ולפעמים לכוס יחד עם המשקה. הגמרא אומרת שאפשרות אחת היא במים, אחת בשמן ואחת ביין. נחלקו הראשונים מה הדין בכל משקה:
◄ רש"י ור"ח: בכוס מים מתקדשת בכוס ולא במים, בכוס יין מתקדשת ביין ולא בכוס, ובשמן מתקדשת בכוס יחד עם השמן. הסברא בכך היא שלמים אין חשיבות ולכן כוונתם לכוס, יין הוא משקה חשוב והכוונה היא אליו ולא לכוס, והשמן צריך את הכוס כי שומרים אותו לאורך זמן, ולכן הכוונה לשניהם.
◄ ר"ת ורמב"ם: בכוס מים מתקדשת בכוס יחד עם המים, בכוס יין מתקדשת בכוס ולא ביין, ובשמן מתקדשת בשמן ולא בכוס. סברתם היא שלמים אין חשיבות עצמית והם בטלים כלפי הכוס ונקנים עימה ביחד. יין הוא משקה חשוב ולא בטל כלפי הכוס, אך עדיין הכוס חשובה ממנו ודעתה עליה. שמן חשוב יותר מהכוס ולכן דעתה על השמן, אך הכוס לא בטלה כלפי השמן.
☜ השו"ע פסק כסברת ר"ת והרמב"ם.
⤶ ב"ח וח"מ: כשמשמעות כוונתו רק על הכוס או רק על המשקה, ואינו שווה פרוטה - ספק מקודשת, שמא במקום אחר יש בו שווה פרוטה.
⤶ ח"מ: כשאומר 'התקדשי לי בכוס יין', 'התקדשי לי בכוס מים', ודאי כוונתו על המשקה ולא על הכוס.
סעיף ט[עריכה]
האומר לאשה: התקדשי לי בכוס זה, אם היה מלא מים הרי זו מקודשת בו ובמה שבתוכו, מצטרפו לשוה פרוטה. ואם היה מלא יין, הרי מקודשת בו ולא במה שבתוכו. ואם היה מלא שמן, הרי זו מקודשת במה שבתוכו ולא בו; לפיכך אם לא היה בשמן שוה פרוטה, הרי זו מקודשת בספק. ואם היה בשמן שוה פרוטה, הרי זו מקודשת ודאי (קידושין מח,ב ע"פ רמב"ם ור"ת). ויש חולקים ואומרים במים, בו ולא במה שבתוכו; וביין, במה שבתוכו ולא בו; ובשמן או בציר דגים, בו ובמה שבתוכו (ע"פ ר"ח ורש"י).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.