פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיב א

סעיף א[עריכה]

מתנאי כתובה שתהיינה הבנות נזונות מנכסי אביהם אחר מותו, עד שיתארסו או עד שיבגרו (משנה כתובות נב,א). הגה: אפילו לא נכתב בכתובה, או אפילו אין לה כתובה. ובמקום שאין כותבין כתובה (טור). וי"א דאפילו במקום שכותבין כתובה ואין להם שטר כתובה^א, ואפילו מחלה אמם כתובתה בפירוש^ב, יש לבנות מזונות (הראב"ד פי"ט דאישות). וכן אם נתגרשה האם, אפילו הכי חייב במזונות הבנות (טור).

א. אין בידה כתובה: רמב"ם,טור: אינה גובה. ב"ש – הרמב"ם לשיטתו במזונות האשה שלא גובה כשאין בידה כתובה, ולדעת הטור ששם גובה צריך לחלק שלענין מזונות האשה הנכסים בחזקתה. ותמה על הרמ"א שפסק בסי' ק,ו כתוס' ומהר"ם שגובה כתובה כשאינו בידה אפי' במקום שכותבים, מטעם שלא טוענים פרוע במעשה בי"ד, וכאן לא הביא פוסקים אלו אלא את דעת הראב"ד המחייב מטעם אחר, ויישב שכאן שמדובר בבנות הן לא טוענות ברי, ודוקא שם שהאלמנה טוענת ברי נאמנת.

ראב"ד: גובה. כי גובה אפילו אם אימה מחלה כתובתה.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

גבייה ללא כתובה במקום שכותבים – סיכום כללי:

ק,ו – כתובה: רי"ף,רמב"ם,רמב"ן,רא"ש,שו"ע: לא גובה.

תוס',מהר"ם,רמ"א: גובה. אך הרמ"א הוסיף שנהגו לא לגבות, וביארו הח"מ והב"ש שכוונתו דוקא לתוספת.

צג,יח – מזונות: רמב"ם: לא גובה.

רא"ש,רשב"א: גובה.

שו"ע: סתם לא גובה וי"א שגובה.

ב"ש: גובה. ק"ו מכתובה ששם הכריע הרמ"א שגובה, ותמה שהרמ"א לא השיג על השו"ע ולא הכריע שגובה לגבי מזונות.

קיא,טו – כתובת בנין דכרין: רמב"ם,שו"ע – לא גובה.

קיב,א – מזונות הבנות: רמב"ם,טור: לא גובה.

ראב"ד: גובה, משום שאפילו מחלה כתובתה יש להם מזונות.

רמ"א: הביא את שתי הדעות.

לשיטת הרמב"ם והשו"ע אינה גובה.

לשיטת הרמ"א בכתובה גובה (ולדעת הב"ש כ"ש במזונות) אך בבנין דכרין אינה גובה, ובמזונות הבנות הביא דעת הרמב"ם והוסיף את דעת הראב"ד שגובה שם מטעם אחר. הב"ש ביאר שבכתובה ומזונות האלמנה התובעת ברי משא"כ בבנין דכרין ובמזונות הבנות שהיורשים הם שמא.

ב. מחלה כתובתה: רמב"ם: המוחלת כתובתה בסתם מחלה אף על מזונות הבנות. הח"מ מדייק מלשון השו"ע בסי' קה,ד שאיבדה אף מזונות הבנות, וסובר כרמב"ם. הב"ש כאן כתב שהרמ"א לא הביא שם דעת החולקים כי אפשר לפרש שהכוונה שמפסידה את התנאים שלה. לגבי מזון הבנות שהתחייב להן נפסק בסימן קיד שאינה יכולה למחול. הח"מ חילק ששם כבר זכו הבנות לפי שהיו בעולם, והב"ש כתב שלא צריך לטעם זה כיוון שדוקא כאן שהחיוב הוא מתנאי כתובה ונגרר אחר הכתובה יכולה למחול כפי שיכולה על כתובתה משא"כ שאר זכויות הבנות.

ראב"ד: לא מחלה על מזונות הבנות. הח"מ והב"ש מסתפקים אם טעמו הוא שזו זכות של הבנות ולא של האם, ולכן אין ביכולתה למחול על כך, או שיש ביכולתה אלא שהאומדנא היא שהמוחלת כתובתה בסתם לא התכוונה למחול על הנדוניא. הב"ש כותב שיתכן שהראב"ד חולק על הרמב"ם רק במקרה שמחלה כתובתה בסתם, אך מודה שאם מחלה בפירוש מועיל, וא"כ יתכן שמודה גם לתחילת דבריו שאם אין בידה כתובה אינה גובה משום שיש לה רעותא, ולפי"ז צ"ע מנין כתב הרמ"א בשמו שחולק גם על כך. ועונה שהרמ"א הבין שאם מחילה בסתם פוטרת אף ממזונות הבנות סימן שהן תלויות בכתובה, וא"כ יש רעותא גם לענין המזונות כאשר אין שטר בידו^[1], ולפי הצד הראשון הבין שכיוון שתלויות בכתובה ודאי אפשר אף למחול עליהן כמו שיש לאלמנה כח למחול על כתובתה.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]